יש לי הורים אוהבים, אבל אני לא מסוגלת לדבר איתם על שום נושא שיגרום לי הקלה.
יש לי אחלה אחים, אבל לדבר? זה לא בשבילם.
יש לי בני דודים שאני אוהבת נורא, אבל מישום מה אין לנו נושאי שיחה.
יש לי המון חברים, אבל עדיין לא דיברתי עם אף-אחד על הרגשות שלי, לא שלהם.
יש לי בלוג, שממילא אף-אחד לא קורא, אז סתם לבזבז זמן?
זו ההרגשה של להיות לבד, לבד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
