לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נהר גועש ושמו החיים שלי

כבר המון זמן שאני חושבת לפתוח בלוג, כזה שיכיל את מה שעובר עלי באמת, בעילום שם, יומן שישאר לי למזכרת. כמובן שלא ידעתי שיהיה כל כך מעניין... אבל כל כך. אפשר קצת שעמום לחיים?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.. לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

חודש המודעות לסרטן השד


אז זהו שאין לי כח להתעסק בה.

בפייסבוק שיתפתי דברים שנראו לי חשובים, בעיקר כשיש ציווי של "לכי להבדק" , אבל אני מרגישה שבזמן האחרון, בעקבות קבוצת "גמאני" עליה סיפרתי כאן לפני כמה פוסטים, אני מתעסקת בעניין הזה הרבה יותר ממה שהייתי רוצה. 

אבל זה באמת באמת חשוב אז גם כאן אני אכתוב:

גילוי מוקדם מגדיל את הסיכוי לריפוי מלא, בתנאי שזה לא ממקור גנטי ל94% !!!!!!

גילוי מוקדם משמעו שלא בהכרח תצתרכי כימוטרפיה (תענוג מפוקפק ביותר). 

אצלי לא היה גילוי מוקדם (היו לי בלוטות לימפה נגועות) ולכן אני עכשיו חיה בחרדה ובסרטים מכל שיעול או עייפות.

בישראל מתגלות כל שנה 4000 נשים חדשות עם סרטן שד (מספר מטורף לכל הדעות)

בישראל מתות כל שנה כ950 נשים מסרטן שד (רבע!!!!!)

נהוג לייחס סרטן שד לגילאים 50 ומעלה, אבל זה רחוק מהמציאות. ומסוכן לחשוב כה. 

כ 1000 נשים (רבע!!!!!) מאובחנות מתחת לגיל חמישים!!!!

כ 7-8% מאובחנות מתחת לגיל 40!!!!!! ומתחת לגיל 40 זה יכול להיות גם מתחת לשלושים. פעם היה נדיר היום קורה הרבה יותר.

שימו לב, מתחתל לגיל 40 יש הרבה פחות מודעות ולכן האבחון הרבה פעמים מאוחר!!!!!!!

שימו לב 2, מתחת לגיל 40 התקדמות המחלה הרבה יותר מהירה וקטלנית בשל צפיפות גבוהה של הרקמות!!!!!

שמרו על אורך חיים בריא, ספורט חובה, הקפדה על תזונה חובה והחובה הכי גדולה- לצחוק הרבה :-).

אני פונה בעיקר אל הנשים הצעירות, כאלו שהגניקולוג עדיין לא שולח אותן לממוגרפיה, כאלו שעסוקות בילדים קטנים ואין להן זמן להקדיש לעצמן:

בדיקה עצמית בזמן המקלחת, בדיקה אצל כירורג שד לפחות פעם בשנה, לא להתבייש ללכת עם תחושות הלב והבטן, שמעתי על לא מעט שבזכות זה, למרות שהרופאים פטרו אותן ב"אין לך כלום" מצאו את הקרצינומה כשהייתה ממש בראשיתה, לעמוד על בדיקות יסודיות. 

בת דודתי אובחנה לראשונה בגיל 27, חזר לה בכגיל 31 ועכשיו בגיל 34 היא כבר לא תצא מזה.

ישנן בנות בגמאני בנות 28 ו30 . לא להכנס לשאננות. זה כבר מזמן לא "אחת מתשע זקנות".

ואגב.....גם גברים לא חסינים. לא זוכרת את המספר אבל נדמה ל שבערך 60 גברים מאובחנים מידי שנה בישראל  עם סרטן שד. 

 

אז אחרי ההפחדה הזו, אני רק רוצה לאחל שנה טובה ושתלכו להבדק  ותשמרו על עצמכם.

 

 

נכתב על ידי optimologit , 7/10/2012 07:55   בקטגוריות בריאות.  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עצלנית


אין לי מילה אחרת. כמה פעמים אני חושבת לעדכן את הבלוג, הרי אני עוברת כל הזמן חוויות ודברים שאני רוצה לזכור.

המחשב הנייד שלי זמין לי וגם את הפנאי אני יכולה למצוא אבל אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי להתיישב ולכתוב.

כנראה שבזמנים טובים אין כל כך מוטיבציה, אבל אין לי תלונות.

אז קצת עדכונים,

לפני שבועיים הייתי בביקורת בבית החולים והכל בסדר. להתראות עוד 4 חודשים.

בקיץ הקרוב אני עומדת,אם הכל יסתדר, לעבור לגור עם החבר  שלי והבנים שלו והבנים שלי...יהיה שמח.

אני רק בהתלבטות לגבי החפצים שלי כי יש לי דירת 5 חדרים מסודרת ומלאה, החחל מריהוט מושלם, דרך כלי מטבח והמון, דרך חפצי נוי , וגם לחבר שלי יש אותו דבר.

אז את חדרי  הילדים אני אעביר כמובן, את הסלון אולי נעביר לחדר המשפחה שם ,אבל לכל השאר אין מקום וצורך.

עכשיו, אני יודעת שאם עוברים לגור ביחד אז צריך לחשוב שזה לכל החיים אבל מה לעשות שאני קצת פחות רומנטית וחושבת גם מה יקרה אם לא יסתדר, מבאס אותי להשכיר את הדירה המושלמת שלי, עם האמבטיות המושקעות והפרקטים והוילונות העדינים ושמישהו לא ישמור . שמעתי כבר סיפורים מסמרי שיער על איך שהרסו כל מיני דברים בדירות. הציעו לי לסגור חדר אחד ולשים בו את כל הריהוט, אבל אני לא הייתי רוצה לשכור דירה עם חדר נעול. יש בזה משהו לא נעים.

עם הילדים לא פשוט לי עכשיו, בעיקר עם הגדול שנכנס לו בסערה לגיל ההתבגרות, אבל החלטתי שאני ,בחצי שנה הקרובה משקיעה בו את הכל, אז השבוע אנחנו מתחילים טיפול אצל פסיכולוג מאוד מומלץ (350 ש"ח לשעה) ומצאתי סטודנט שיגיע פעמיים בשבוע לשעתיים לעזרה בלימודים/שעורים/מבחנים (בעלות של 70 ש"ח לשעה), בקיצור לא נראה לי שיהיה לי כסף לאוכל בזמן הקרוב...... אבל הגדול ממש חייב לשפר את הציונים וההתנהגות.

מקווה מאוד שתהיה הצלחה לטיפול.

בעבטודה הכל בסדר. הצלחתי להתרגל לעבודה, להלחץ פחות מגודל האחריות, ואפילו להנות מהעובדה שאני מסתובבת בחוץ לפעמים, פוגשת כל מיני אנשים ובכלל, זה תפקיד שכולל התחברות עם אנשים, שרובם נחמדים שזה דבר אהוב עלי.

שבת שלום שתהיה לכולםםםם

נכתב על ידי optimologit , 21/1/2011 08:26   בקטגוריות בריאות., גרושים, ילדים זה שמחה, אהבה ויחסים, אופטימי  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שוד ושבר


אצלנו השבועות האחרונים בסימן שבר. פשוטו כמשמעו.

אמא שלי נסעה לארה"ב,לבלות קצת עם אחותה. בערב השנה החדשה היא החליקה במדרגות ושברה את הקרסול. אבל לא סתם שברה, ריסקה.

שבוע היא שכבה שם עם רגל מורמת, כדי שהנפיחות תרד ויוכלו לנתח אותה, אבל אז היא טסה חזרה לישראל והנפיחות שבה בעקבות הטיסה. אז היא שכבה שוב שבוע שלם ורק שבוע שעבר ניתחו אותה. עכשיו שישה שבועות אסור לה להסתובב ולדרוך על הרגל.

היא הייתה אמורה לחזור ביום שישי ,לפני שבועיים, אבל התקשרה לפנות בוקר שהיא אחרה את הקונקשיין בלונדון ולכן תחזור רק בשבת לפנות בוקר. אני הייתי אמורה לאסוף אותה בשלוש ביום שישי ומזל גדול שזה נדחה כי בשעה 11, קיבלתי טלפון מבית הספר של הגדול שאני אבוא לאסוף אותו. הילד נפל והתנפחה לו הרגל.

רצנו לחדר המיון, יום שישי בצהריים ואין עם מי לדבר במדינה שלנו, והרופא אומר שהוא לא מצליח לראות אם זה שבר או לא. בגלל שאצל ילדים זה שונה ולפעמים לא ברור. שיהיה. גיבס אותו ואמר ללכת לאורטופד אחרי שבוע.

צילמתי תמונה יפה מאוד של אמא שלי והבן שלי שוכבים אצלי במיטה עם גבס ... ממש מקסים.

לקינוח, באותו ערב ,הבן הקטן חלה והיה לו קרוב ל40 מעלות חום. כל מה שרציתי היה לברוח מהבית....

למזלי, ומזלו של בני, השבר התגלה לאחר שבוע כלא שבר. הגבס הוחלף בתחבושת והילד,ש"היה לו מוניטין לשמור עליו" המשיך ללכת לבית הספר עם קביים. הוא גילה שזה ממש כיף, לקבל תשומת לב ורחמים בעקבות הקביים.

בבוקר, הייתי מורידה אותו ממש בשער ומייד השומר היה עוזר לו לרדת, החברים היו לוקחים לו את התיק וכששאלתי אותו האם הוא לא מאחר הוא אמר לי, עכשיו אף אחד לא אומר כלום, המורה אפילו יוצא מהכיתה לעזור לי להכנס...... אמא תזרמי איתי....

אתמול אמרתי לו להפרד מהקביים, מספיק עם זה. מצמרר אותי לראות אותו הולך עם קביים.

אז עכשיו ,פרט לאמא שלי שנמצאת בשלבי החלמה כולם בריאים ושלמים ברוך השם.

 

נכתב על ידי optimologit , 21/1/2011 08:13   בקטגוריות ילדים זה שמחה, בריאות.  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
כינוי:  optimologit

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לoptimologit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על optimologit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)