נהר גועש ושמו החיים שלי

אז היינו שוב בסוף שבוע בירושלים. העיר שהתאהבנו בה לפני שלוש שנים ומאז אנחנו חוזרים ומבלים בה סופי שבוע קסומים.

גם זה היה כזה. 

אבל, כמו בפעמים הקודמות, גם הפעם טעינו לחשוב שנוכל לצאת לאיזה פאב נחמד. 

אחרי מחקר קצר באינטרנט, מצויידים בכמה שמות של פאבים נכנסנו לאוטו ונסענו לאזור הפאבים, ברחוב משה יואל סלומון, רחוב מלא בפאסים שמרחוק נראים שוקקים ונחמדים.

אך אויה, לשבת באחד מהם פשוט בלתי אפשרי , בפנים כולם מעשנים, ואם בפעם הקודמת התפשרנו על העניין הזה וכשחזרנו למלון בא לי למות רק מלהריח את עצמי ואת בגדי, הפעם לא בא לי להתפשר על זה.

בסוף מצאנו פאב נחמד די ריק שהיה לו מן אקווריום למעשנים מסביב לבר, מהכרות עם האקווריומים האלו, אני יודעת שהריח מגיע אבל הרבה פחות נורא אז הזמנו וכעבור שתי דקות, עוד בטרם הגיעו המשקאות בשולחן לידינו הציתה בחורה צעירה סיגריה. וגם  זו שלידה. בדיוק המשקאות שלנו הגיעו... מה עושים עכשיו? אז שאלנו את המלצרית למה מותר לעשן בכל המקומות (ואגב, זה היה המקום היחיד שלא עישנו שם נרגילות, בכל שאר המקומות היו ערמות של נרגילות, ובני נוער שחושבים שזה קול ולא מבינים את הנזק שבזה עישנו אותן.

בקיצור, בחזרה למלצרית, זו הסבירה לנו שאמנם אסור לעשן שם, אבל בגלל שאין פקחים ולא אוכפים את החוק, אז לא בא להם להתעמת עם האנשים ובכלל לא היה אכפת לה שנלך, למרות שמשקאות כבר נמזגו כי יותר קל לאבד זוג נודניקים שלא רוצים סיגריות מסביבם מאשר לריב עכשיו עם השולחן ההוא ותכף יתיישב שולחן נוסף של מעשנים ואז מה? שוב ויכוח?

ומה הקטע עם הנוער הזה? למה הם כולםםםם מעשנים? אפילו הבן הגדול שלי, עדיין לא בן 15 מגיע לפעמים עם ריח של סגריות, ואף התעמתתי איתו עד שהודה שעישן (ואין לי שום אשליות שזה לא קורה הרבה יותר ממה שהוא מוכן להודות) ,הבן של בנזוגי, שחוגג בקרוב 18 מעשן גם מגיל 15 בערך ובשום מקרה אי אפשר להגיד משהו רע על הנערים האלו..  מה לעזאזל הם חזרו לסגריות? כבר הייתה תקופה שהרגשתי שהעישון מתחיל לעבור מהעולם, שלא כיף לעשן כי בכל מקום אסור אז הרבה מפסיקים אבל אז פתאום הייתה פריחה מחודשת של ההרגל היקר והמסריח הזה.

בחזרה לירושלים. החלטנו לעבור מתחם. גם במתחם החדש לא נמצא פאב ראוי.

התייאשתי. אמרתי לבנ זוגי שבוא נקנה בירות ונשב בסבבה בגינה של החדר במלון. 

הפתעה.... אחרי אחת עשרה בלילה שום פיצוציה או סוםרמרקט לא מוכרים שום דבר שקשור באלכוהול. 

חזרנון למלון, התקשרנו לשרות החדרים. בקבוק בירה עולה 42 ש"ח !!!! יש גבול לכמה אני מוכנה להרגיש פראיירית. 

בקיצור.... המבצע נחל כשלון חרוץ.

אבל שאר הסופש היה מקסים, המלון, דן ירושלים היה ממש מעולה (קצת מרחקים ללכת כי הוא בנוי על שטח נרחב ולא לגובה ) , אוכל מצויין, חדרים מרווחים ונעימים, המון אנשי צוות בכל פינה, חניה חינם, היה מוצלח מאוד.

טיילנו בעיר העתיקה, במקומות שהיינו בהם כל כך הרבה ולא נמאס לעולם, בכותל, בשוק העיר העתיקה ובשוק מחנה יהודה. אכלנו ממולאים שעושים על פתיליה ברחמו, מקום הכי של פעם , ואז נסענו לנוח במלון.

טיילנו בעין כרם המקסימה והציורית, ישבנו בפונדק עין כרם והיה קסום וטעים. הטיול בסמטאות הציוריות, בין הכנסיות ובתי הקפה הקטנים עם הנוף המרהיב היו סיום נהדר לסוף השבוע.