לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

נהר גועש ושמו החיים שלי

כבר המון זמן שאני חושבת לפתוח בלוג, כזה שיכיל את מה שעובר עלי באמת, בעילום שם, יומן שישאר לי למזכרת. כמובן שלא ידעתי שיהיה כל כך מעניין... אבל כל כך. אפשר קצת שעמום לחיים?


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


2/2013

הרהורים ליום המשפחה


לכבוד יום המשפחה יצא לי לחשוב על משמעות המשפחה בעידן המודרני, זה שבו ממש לא נורא להודות שאנחנו לא מתאימים, או שנגמר מה שהיה, להפרד ולבנות זוגיות שניה ושלישית, שהרבה פעמים כוללות גן ילדים נוספים. 

ואני רוצה לצעוק, לאאאא , תחשבו הייטב לפני שעושים כזה צעד. זה ממש נכון שעדיף לילד לגדול באוירה טובה ועם זוג הורים אוהב אבל אני חושבת שהרבה פעמים האוירה עכורה כי מרגישים שיש ברירה ורק צריך לתפוס קצת אומץ .

 

כשבעלי עזב את הבית, אמא שלי כתבה לו מכתב. מכתב שנודע לי עליו רק בדיעבד ושהוא הודה בפני שלא היה לי האומץ לפתוח ולקרוא כי הוא ידע כמה כאב ואמת יש במכתב הזה. 

ומה היה במכתב הזה? היא כתבה שם, את מה שאני מבינה היום, מה שרק הנסיון בתור גרושה עם ילדים מבהיר עד כמה זה נכון.

היא כתבה שאין כמו נישואים ראשונים , ששום דבר לא יחליף לעולם את ההורות המשותפת מהתחלה ועד הסוף, אפילו שהילדים גדלים ויש בני זוג שהכי מסתדרים איתם בעולם, זה לעולם לא ירגיש נח כמו אבא ואמא. 

 

וכמה שהיא צדקה, אלוהים, כואב לי ושרוף לי כמה שזה נכון. אני חושבת הרבה על העניין הזה, על מה יהיה נניח, אם שני הבנים שלו(של בן זוגי) יהיו מאוד מוצלחים ויסתדרו בחיים והילדים שלי לא? איך הוא יתייחס לזה שאני צריכה נניח לתמוך באחד הילדים שלי כלכלית, כשזה לא יהיה סימטרי? 

ואם אחד הילדים שלי בגיל 30 עם אישה וילד יצטרך לגור אצלי כמה חודשים בגלל שיפוץ/מצוקה/גרושים.... מה אז? איך זה יתקבל?

דברים שהם טריויאלים וברורים מאליהם כשזה אמא ואבא מקבלים משמעות שונה עכשיו. 

וההפך. איך אני אתייחס לעובדה שבן זוגי מוכן לקחת משכנתא גדולה בשביל לעזור לילדיו לקנות דירה? 

ומה יקרה אם בגלל בן זוגי (נניח כן? הכל בסדר טפו טפו) הילדים שלי, בתקופת הצבא יעדיפו ללכת לאבא שלהם? 

אני כבר ממש לא מדברת על הצביטה הזו, שאני מקבלת כשאני רואה משפחות מסורתיות בכל מיני ארועים, שאבא ואמא מגדלים ביחד את הילדים, שלכל אחד מהם שמורה הסמכות שלו, ולא כמו עכשיו שאני לבד בכל נושא גידול הילדים ולא משנה כמה אני משתפת אותו ומסמיכה אותו, פעם בשבוע זו פשוט לא הורות.  אלו דברים שכל אחד יודע, שאני מאמינה שאפילו בלהט העניינים, דווקא כן נלקחים בחשבון, אולי לא עד הסוף אבל מבינים שמעכשיו מישהו יגדל את הילד לבד. מה שאף אחד לא לוקח בחשבון זה את העתיד הרחוק. 

 

ואני רק רוצה לצעוק: תעצרו, תחשבו לפני שאתם מפרקים משפחה. 

יותר טוב, שילמדו בבתי הספר מצידי כמה משפחה זה כמו חברה, וכשהתחתנתם והחלטתם להביא ילדים , קחו בחשבון שזה לכל החיים. שהילדים יקשרו אתכם ושלא משנה מה יקרה, אין כמו אבא ואמא הביולוגים, פשוט אין (למעט מתעללים אבל אנחנו כמובן מדברים רק על הנורמאלים). 

נכתב על ידי optimologit , 16/2/2013 18:23   בקטגוריות גרושים, ילדים זה שמחה, אהבה ויחסים  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  optimologit

מין: נקבה




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 40 פלוס , משפחתי וחיות אחרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לoptimologit אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על optimologit ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)