נהר גועש ושמו החיים שלי

אין לי מילה אחרת. כמה פעמים אני חושבת לעדכן את הבלוג, הרי אני עוברת כל הזמן חוויות ודברים שאני רוצה לזכור.

המחשב הנייד שלי זמין לי וגם את הפנאי אני יכולה למצוא אבל אני פשוט לא מצליחה להביא את עצמי להתיישב ולכתוב.

כנראה שבזמנים טובים אין כל כך מוטיבציה, אבל אין לי תלונות.

אז קצת עדכונים,

לפני שבועיים הייתי בביקורת בבית החולים והכל בסדר. להתראות עוד 4 חודשים.

בקיץ הקרוב אני עומדת,אם הכל יסתדר, לעבור לגור עם החבר  שלי והבנים שלו והבנים שלי...יהיה שמח.

אני רק בהתלבטות לגבי החפצים שלי כי יש לי דירת 5 חדרים מסודרת ומלאה, החחל מריהוט מושלם, דרך כלי מטבח והמון, דרך חפצי נוי , וגם לחבר שלי יש אותו דבר.

אז את חדרי  הילדים אני אעביר כמובן, את הסלון אולי נעביר לחדר המשפחה שם ,אבל לכל השאר אין מקום וצורך.

עכשיו, אני יודעת שאם עוברים לגור ביחד אז צריך לחשוב שזה לכל החיים אבל מה לעשות שאני קצת פחות רומנטית וחושבת גם מה יקרה אם לא יסתדר, מבאס אותי להשכיר את הדירה המושלמת שלי, עם האמבטיות המושקעות והפרקטים והוילונות העדינים ושמישהו לא ישמור . שמעתי כבר סיפורים מסמרי שיער על איך שהרסו כל מיני דברים בדירות. הציעו לי לסגור חדר אחד ולשים בו את כל הריהוט, אבל אני לא הייתי רוצה לשכור דירה עם חדר נעול. יש בזה משהו לא נעים.

עם הילדים לא פשוט לי עכשיו, בעיקר עם הגדול שנכנס לו בסערה לגיל ההתבגרות, אבל החלטתי שאני ,בחצי שנה הקרובה משקיעה בו את הכל, אז השבוע אנחנו מתחילים טיפול אצל פסיכולוג מאוד מומלץ (350 ש"ח לשעה) ומצאתי סטודנט שיגיע פעמיים בשבוע לשעתיים לעזרה בלימודים/שעורים/מבחנים (בעלות של 70 ש"ח לשעה), בקיצור לא נראה לי שיהיה לי כסף לאוכל בזמן הקרוב...... אבל הגדול ממש חייב לשפר את הציונים וההתנהגות.

מקווה מאוד שתהיה הצלחה לטיפול.

בעבטודה הכל בסדר. הצלחתי להתרגל לעבודה, להלחץ פחות מגודל האחריות, ואפילו להנות מהעובדה שאני מסתובבת בחוץ לפעמים, פוגשת כל מיני אנשים ובכלל, זה תפקיד שכולל התחברות עם אנשים, שרובם נחמדים שזה דבר אהוב עלי.

שבת שלום שתהיה לכולםםםם