| 6/2008
 פוסט יוני "נמבר 1", רק מדכא
אז... הנה הגיע יוני.. החודש האחרון ללימודים.
כמעט כל שנה (חוץ מבכתה א'. אני לא ממש זוכר) אני מתבאס קצת עם בוא החופש. אתם בטח תגידו עכשיו "איזה מפגר, מה הוא לא אוהב את הח-ו-פ-ש ה-ג-ד-ו-ל?!", אבל אני בטוח שזה אולי קרה גם לכם. איך שאני חוזר מביה"ס, מהיום האחרון של הלימודים, עם התעודה, ועם חלק קטן מחבריי באותו האוטובוס, אני מרגיש מין באסה כזאתי, תחושה מדכאת כזאת, של "פאק, אני לא הולך לראות את החברים שלי חודשיים!!".
תמיד הייתי רואה את החברים הקרובים שלי, מדי פעם. היינו נפגשים כל כמה זמן, מסתובבים קצת, צוחקים, נהנים.
אבל השנה, אני השתניתי לגמרי בתור בנאדם, וכל מי שמכיר אותי כבר זמן מה יסכים איתי. הכרתי הרבה אנשים חדשים, וכמה בחורות גם כן, וזה גרם לי לחשוב - "מה יהיה אחרי בי"ס, כשלא ממש אוכל לראות אותם יותר? זה יהיה ממש באסה!". אנשים כבר אמרו לי שתמיד מכירים חברים חדשים, במקום האלה שנאבדו, אבל החברים שלי כרגע כל כך טובים אליי, כל כך נחמדים, ואוהבים, עד כדי כך שאני לא יכול להפסיק לחשוב על זה שאולי אאבד אותם...
ידידה טובה שלי אמרה לי פעם, שאפשר לראות אם הקשרים יישמרו אחרי בי"ס, גם ע"פ החופשים, שבעצם הם גרסה מקוצרת של כל שאר החיים. זה קצת הדאיג אותי, אבל היא אמרה לי גם שאין שום סיבה שקשר יתנתק אם אני ארצה לשמור עליו, והיא צודקת לחלוטין. בגלל מה שהיא אמרה, אני בהחלט אשתדל לשמור על הקשרים עם כל החברים הקרובים שלי.
אם כבר מדברים על חברים קרובים, רציתי רק להודות להם על השנה הנפלאה שעברה עליי:
קודם כל, תודה לחבר'ה: לדור, חמו, בלוי, זקי, וקסלר, לוצקי, זיגל, אופיר, דניאל "הפיז'ואדה" שוסטר, אור שחר, פרייזלר, ולאחרונה גם את זיו, דניאל פירני, אופק "בועז מעודה" אלוש, ולתום מנקר! אין עליכם חברימוס!
בנוסף, יש את המין השני, אז תודה לשני, נעמה, דנה, יעל, וליטל, אתן אחלה!!!
זהו, בינתיים.. אני לא מכיר כ"כ הרבה אנשים... :)
לא הייתי מרגיש כ"כ שמח עם עצמי, כמו שאני בדרך כלל, בלעדיכם!
אם שכחתי מישהו, תגידו לי ואוסיף!
נתראה בחופש!!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
