לא. לא טוב.
החדר שלי עושה לי רע...
וקצת נמאס לי מחלק מהחברים שלי.
כן, אז אני קצת מקנאה.. אבל זה לא אומר שאת צריכה להיות אלי
מגעילה כ"כ! ולדחות אותי, ולהתעלם, ולא להזמין אותי... יודעת מה?
כן. אני שונאת אותך.שונאת אותך על שלקחת משהו כ"כ שולי,
בכזאת רציניות ולקחת את זה קשה, וללב, והכל..
נמאס לי ומעצבן לי.
וזהו. יא חרא.
מכירים את ההרגשה שאין שם אף אחד בשביל להיות איתך?
שאין שם אף אחד שיתפוס אותך למטה?
שאתה חייב לדבר עם מישהו, אבל אין עם מי?
שרע לך, ואין מה לעשות עם זה?
שבא לך ללכת עם מישהו לבילוי, אבל אין עם מי?
שאתה שונא מישהו שאתה כ"כ רוצה להיות איתו?
שנמאס לך כ"כ כ"כ אבל אתה ממשיך בכל זאת?
שכולם בוגדים בך ומפנים לך גב?
שאתה לא זוכר את ההרגשה שטוב לך באמת?
~
אז ככה אני מרגישה.
ונמאס לי. כ"כ.
דאמ...

רע לי. כ"כ. הלוואי והאדמה הייתה בולעת אותי כרגע..
ודרך אגב,
מזל טוב אמא. ?