אני יודעת שכבר הבהרנו את זה בינינו, אבל בכל זאת זה יושב לי על הלב.
למה לא יכולת פשוט לבוא ולדבר איתי, זה לא הרבה יותר פשוט? אמרת שאני אף פעם לא אדע, אבל עובדה שגיליתי את זה לבד. אני לא מפגרת...ואת בעצמך יודעת שאני אוהבת שבאים ואומרים בכנות את מה שחושבים, ולא לנסות לרמוז או משהו בסגנון. את יודעת שאף פעם אני לא אעשה לך משהו סתם ככה, או בכוונה, ואם היה לך ספק, יכולת פשוט לבוא ולשאול. למה ישר להגיע למסקנות? למה ישר לשפוט? אולי משהו עבר עלי? זה לא עבר לך במחשבה ?...
תראי, אני יודעת שאת קוראת עכשיו ומבינה שזו את [או שלא?],
ואני אפילו מרגישה די מטופשת שאני כותבת פה ככה כי זה שקוף נורא, אבל ממש לא אכפת לי.
אם תבואי ותדברי איתי על זה [על הפוסט], לא יהיה לי מה להגיד לך.
פשוט תביני,
הפוסט הזה הוא תגובה אלייך, לא יותר מזה.
לא אמרתי שאסור לך להיפגע, ואני לא מתווכחת עם הרגשות שלך, אבל היה נחמד אם היית באה ומדברת ולא רומזת.
ותאמיני לי, שדיבורים נטו אף פעם לא מפרקים חברות. לפחות לא אחת כמו שלנו.
אני אוהבת אותך.
4ever&ever baby.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Different Girl*