אז הנה אני, ביום העצמאות, בבית מול המחשב. לבד.
החבר בצבא, החברות במסיבה וההורים...לא יודעת. אין להם כוח אליי.
זה לא כזה נורא כמו שחשבתי.
אני שונאת לשבת ולחשוב לבד, עם עצמי. אבל בזמן האחרון אני עושה את זה דיי הרבה.
תוהה לעצמי איך דברים אמורים להיות, איך העולם בנוי ומהו הטבע של האדם.
האם הוא מוצדק בכלל?
וווווווווואוווו כמה שיש לי לכתוב פה בפוסט בנוגע להיבטים פילוסופים כאלה או אחרים
אבל אני פשוט לא אעשה את זה
כי אני יודעת שזה לא מעניין אף אחד. כן, אני בן אדם עם מודעות.
טוב עזבו, הפיתוי גדול מדי.
הפנמתי כמה תובנות נורא חשובות השבוע הזה. תמיד ידעתי אותן, למדתי אותן,
אבל לא הזדהתי.
אדם חכם הוא אדם שמודה שהוא לא יודע. סוקרטס.
הזכרונות בונים את האדם. דיוויד יום.
אדם לאדם זאב, האדם מטבעו אגואיסטי ונוצרת מלחמה אין סופית כשקבוצת אנשים תעשה הכל בשביל לשמור על האינטרסים שלה. הובס.
יש את אריסטו, שמאמין שכל אדם במהותו הוא אדם טוב. ולעומת זאת יש את הובס, שמאמין שבאדם מסתתר צד רע ואגואיסטי שבא לידי ביטוי רק במצב הטבעי נטול החוקים והמסגרות שמרסנות אותנו. למרות ששני הפילוסופים דיי מנוגדים בהשקפתם הכללית,
אני מוצאת דבר מעניין בשניהם.
מדהים איך כלכך הרבה פעמים מספר אנשים מביעים דעות על אותו נושא. דעות שונות לגמרי, בחשיבה מלאה שכל אחד מהם צודק.
ובדיוק בגלל זה אני יודעת לשמור את הצרות הפרטיות שלי לעצמי בזמן האחרון. אני יודעת איך אנשים אחרים יגיבו,
אני יודעת שהתגובה תהייה ההיפך לחלוטין ממה שאני חושבת שנכון לעשות ולהתנהג.
מהמון התרחקתי, מהמון קיבלתי הערה של "נהיית שקטה ויבשה".
אולי אתם צודקים. אולי לפי דעתכם אני לא מתנהגת כמו שצריך להתנהג.
אבל בבקשה, אל תבקרו. אל תזרקו הערות. בשבילכם הן סתמיות אולי, אבל לי יוצא לחשוב עליהן לעומק.
אריסטו-
אדם שקול ומתון יהיה מאושר יותר מאדם שחי חיים קיצוניים.
אדם שחי בחברה יגיע לאושר האמיתי שלו.
מבחינתו, מימוש עצמי= אושר.
אני חושבת שכרגע לתקופה החדשה שאני נשאבת אלייה, התוצאות דיי טובות.
דיי הגעתי למימוש העצמי לתקופה העכשווית, וללא ספק אני מאושרת.
אבל לצערי, המצב לא יכול להיות מושלם.
כשמשו מתווסף בצד אחד, משו אחד נלקח בצד השני.
אני אפעם לא אגיע למצב שלם, שבו הכל טוב. ואני יודעת את זה, אני לא מנסה להתכחש למציאות שאני חושבת שקיימת.
הייתי רוצה שהכל יהיה מושלם, שיהיה לי הכל.
אבל אין לי הרבה. והדברים שיש לי, לא זוכים לתשומת לב מלאה מספיק.
גם אם זה אומר שלא יוצא לי לראות את האנשים שאני אוהבת, חבר או אחים, או אפילו שלא יוצא לי ללמוד את המקצוע שאני רוצה לעתיד.
אבל ככה זה. לא? :)
חם לי.
אה, ותזכרו תמיד תמיד,
אל תזלזלו אפעם ביכולת של הניצב מולכם. יכולת הפגיעה של כל אחד שווה בשווה.
ככה שאפילו הבן אדם הכי לא צפוי,
יוכל להפתיע.
יום עצמאות שמח.
ובאמת תודה. על זה שאתה נותן לי להרגיש הבחורה עם הכי הרבה מזל בעולם.
אין לך מושג כמה אני אוהבת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
לולה *-*
