שלום,

אני ממש אהבתי את הפרק

הכנתי את כל הדמויות, בסביבות פרק 10 אני יעשה פוסט 'דמויות'

תהנו   ותגיבו  

פרק 8

הלכנו באפלה, מנסים למצוא את הדרך.
יותר נכון, היא נסתה אני רק נגררתי אחריה.
הגענו לאיזה בניין גבוהה שפנס רחוב יחיד האיר אותו.
הוא נראה נטוש, החלונות היו שבורים והקיר מקולף.
היא פתחה את הדלת שהייתה שבורה מעט.
היא גררה אותי פנימה והפילה אותי על הרצפה.
שתקתי.
היא הלכה לכיוון שולחן.
הוציאה גפרורים מכיסה והדליקה את הנר שהיה מונח עליו.
אור הציף את הבית והיית יכול לראות אותו.
כמה כיסאות שבורים היו על הרצפה, ולידם שולחן מלא סריטות.
הייתה ספה קטנה וקרועה.
יכלתי גם לראות אותה,
נערה בגובהה ממוצע בעלת שיער שחור קצר ועיניים שחורות.
היה לה מבט עצוב, ושפתיה קטנות.
"אז מה נשמה.. באה לפה הרבה?" שאלתי.
הסתכלתי על הבית שמסביבי וצחקתי בקול.
היא הושיטה לי יד ובלי לחשוב נאחזתי בה וקמתי.
היא משכה אותי לכיוון חדר קטן.
נכנסנו לחדר.
מראה שבורה, שירותים ומקלחת קטנה היו שם.
היא פתחה את ברז המים ודחפה אותי למקלחת.
"ככה, את לא מורידה בגדים?" שאלתי והצבעתי על הבגדים שלי.
היא הנעדה את ראשה לשלילה.
"אז את בכל זאת מתקשרת.." מלמלתי.
יצאתי מהמקלחת שכולי רטוב.
היא זרקה לעברי בגדים גדולים.
לבשתי את הבגדים מולה, והיא הסתובבה.
למה..? חשבתי.
"גמרתי!" אמרתי.
הכובע נשאר על ראשי, והוא היה רטוב.
היא הסתובבה לעברי.
חייכתי.
כאב ראש תקף אותי, כאילו שדוקרים אותי בסכין חד במיוחד.
הנחתי את ראשי על כפות ידי.
היא הלכה לקצה החדר והושיטה את ידה לריצפה.
היא באה לעברי והושיטה לי כדור לבליעה וכוס מים.
בלי לחשוב בלעתי את הכדור ושתתי את כל המים.
היא יצאה מהחדר ואני הלכתי אחרי.
הלכתי, מנסה לא להתקע בכלום.
היא נעצרה והצביעה את הספה הקרועה.
הלכתי לעבר הספה, ונרדמתי.
אור התפשט בבית.
קמתי מסונוור מעט וחיפשתי את הנערה.
ראיתי אותה שוכבת על הריצפה, ישנה.
הרמתי אותה והנחתי אותה על הספה.
"איזה יפה.." חשבתי.
היא לבשה בגדים קרועים.
התישבתי לידה וחיכיתי שתתעורר.
היא פקחה את עיניה.
"בוקר טוב!" אמרתי.
היא שתקה.
היא קמה והושיטה לי יד.
נאחזתי בידה.
"רוצה לבוא אלי?" שאלתי.
היא הנהנה לחיוב.
יצאנו מהדירה שלה.
הלכנו שכל אחד השפיל את מבטו, שתיקה מביכה הייתה באוויר.
"הגענו" הפרתי את השתיקה.
הצבעתי על הבית שהיה גדול מאוד.
היא פערה את פיה והייתה מוכת הלם.
גררתי אותה לכיוון הבית ודפקתי על הדלת.
לא הייתה תשובה.
צלצלתי בפעמון כמה פעמיים וביל פתח את הדלת.
"איפה הייתה? ולמה אתה דופק ב8 בבוקר?" הוא שאל אותי.
נכנסתי הביתה בלי לענות על השאלות והיא לידי.
"מי זאת..?" שאל ביל והסתכל עליה.
"לא יודע, היה עזרה לי שהייתי שיכור ו.." התחלתי לספר לו את כל הסיפור.
אני וביל ישבנו על הספה והנערה עמדה.
"שבי!" אמרתי לה.
היא ישבה.
"רוצה לשתות?" שאלתי.
היא הנהנה לתשובה.
הכנתי לה שוקו חם והגשתי.
היא לגמה מהשוקו וחייכה.
"טעים..?" שאלתי.
היא הנהנה לחיוב.
היא שתתה עד הטיפה האחרונה.
"כנסי להתקלח, אני אביא לך בגדים" אמרתי.
הלכתי לכיוון החדר של אמא, היא שמרה את הבגדים הישנים שלה, שהיו קטנים עליה.
"תגיד, איפה אמא!?" שאלתי.
"היא טסה לחו"ל" אמר לי ביל.
"ואיך לא ידעתי!?" צעק.
"גם אני לא! היא התקשרה שלא הייתה פה!" אמר ביל.
"טוב.." מלמלתי.
הוצאתי מהארון שלה חולצה, תחתונים וזוג מכנסיים.
נתתי אותם לנערה ואמרתי לה איפה המקלחת.
היא נכנסה למקלחת ואני וביל ראינו טלוויזיה.

ספויילרים:

"את יפה.." אמרתי.

"עוד כמה זמן..?"

קפאתי במקומי שהיד במרחק של 5 סנטימטר מהעץ.

"מולמפד..?" לחש.

"שבי.. מון" אמרתי והצבעתי על הכיסא שלידי.