משהו שכבר ידעתי אבל בזמן האחרון חווה על עצמי. אני חושבת שככל שאוהבים את עצמך יותר ככה המחלה נייהית קול מרוחק יותר. וככל ששונאים את עצמך ככה המחלה יותר קרובה .. נזכרתי במחשבה הזאת בימים האחרונים בגלל שבשנה האחרונה הרגשתי שאני אוהבת את עצמי. לכן גם איבדתי את השליטה על האוכל הרבה פעמים.. just something to think about

הבחורה שאני דיברתי איתה. זאת שבזכותה התחלתי "לשמור יותר על עצמי" לא רוצה להיות בקשר איתי כל כך כי היא אומרת שהיא בתקופה לא טובה והיא מפחדת שתדרדר אותי. מה שהיא לא יודעת שאני מתה שהיא תדרדר אותי !! ואני לא יכולה להגיד לה את זה.. זה חולני מדיי אפילו לקשר כזה..
נישארת שוב אני בעצמי. לבד... כרגיל..  לשם שינוי יצאתי אתמול (שישי)

חברה שלי שולחת לי הודעה שואלת אם אני רוצה לצאת לקולנוע. ואני מרגישה שמנה. איך אני אראה את עצמי במצב כזה. מה אלבש(?)
שאלתי שאלות הראיתי התעניינות בהצעה. חלק כלשהו בי באמת התעניין אבל החלק הרע, החולה אמר לי "איך תראי את עצמך כמו שאת ניראתעכשיו, תצטרכי לכסות את עצמךבבגדים רחבים.... את צריכה עוד כמה שבועות של דיאטה רצחנית מטעם אנה בכדיי לצאת ולהנות,רק אז יהיה לך מותר להנות".

הקיצר אני במינוס בבנק גם ככה. החודש וחודש שעבר היו לי הרבה הוצאות. המון הוצאות.. אמרתי לה שזה יוצא לי הרבה כסף גם לחזור בקווי לילה וגם הסרט והכל כסף,שאין לי. והחודש יש לי עוד לקנות מתנה (לאוצה אחת שדיבקרתי איתה) ומתנהלמדריכה שלי,שיש לה יומולדת עוד שבוע. מתנה גם לזה.. ועוד  50 שקל שאני מבזבזת על קולה זירו ,,וירקות כל יום. וירקות עולים הרבה.. אפשר לחשוב שאני קונה פחם ולא ירקות.

לא הסברתי לה את כל זה אבל היא הבינה שאין לי כסף אז היא הציע להויא את האוטו של אבא שלה. (והיא בחיים לא מוציאה אוטו) אז חשבתי לעצמי אם היא מציעהלי ככה סימן שהיא רוצה שאבוא. כי מלא פעמים לא יצאנו מחוץ לעיר כי היא לא רצתה (בלשון המעטה) להומיא אוטו רחוק כל כך.. אז אחרי שעתיים של חשטיבה... הסכמתי... חשבתי לעצמי, מתישהו אני חייבת לצאת. ואני אף פעם לא ארצה לצאת. זה אף פעם לא יהיה הרגע המושלם. תמיד אמצא תרוץ למה לא לצאת. אז התארגנתי מהר ויצנו. ודווה די נהנתי. זה הפתיע אותי שנהנתי. בדרך כלל אני לא...

היה לי גם אימון בשישי. לא היה קשה כמו בדרך כלל. אבל גם לא היה קל. לקראת סופו הרגשתי שאני באפיסת כוחות אבל עדיין הרגשתי שמנה...
חזרתיהביתה לקראת 3 בלילה.. שעה וחצי התארגנתי לישון. התקלחתי והכל. הלכתי לישון עם היוץ הראשון של הציפור ששרה ב4 לפנות בוקר כל הזמן מחוץ לחלון. אני אוהבת כל כך את הצלילי הזה. מרגיע אותי. אכלתי ארוחת בוקר מוקדת (כן כן מגעילה שכמותי ב4 וחצי בבוקר אכלתי ארוחת בוקר). ארוחת ערב לפני שיצאתי. אכלתי ב18:00 ושם לא אכלתי כלום. רק שתיתי מים.  קמתי ב3 וחצי בצהריים. בנתיים אכלתי... המון... רק לארוחת בוקר 950 קלוריות :(  אם רק יכולתי לשלוט בעצמי יותר..האמת יכולתי לעצור את עצמי ב555 קלוריות. ואז היום שלי היה יכול להיות יותר מסודר
food wise אבל מכייוון שזה gone to hell  אני אצטרך לשלוט בעצמי בהמשך הערב עכשיו..