המהפכה המיותרת

לא ראיתי את זה מגיעה D:

איי 12 וחצי בלילה אני יושב לי קצת מדוכא ליד המחשב וחושב "למה היא לא כאן? למה, למה היא יוצאת היום? דווקא עכשיו?" רציתי לדבר איתה וידעתי שהיא יצאה איכשהו נשארה לי תקווה שהיא בבית אז שלחתי לה אסאמאס "אםאת לאישנה תתחברי ואם את ישנה מצטער.." ואז התחיל לצלצל לי הטלפון בצלצול מבהיל כי הוא היה על כללי.. אני מנתק ומעביר לשקט . הוא מתחיל לרטוט במספר לא מזוהה שוב. אני עונה בצד השני מדברת ילדה אם כל חמוד .

היא:"היי"

אני:"ממממ היי?"

היא:"היי זאת גל"

לי לקח כמה רגעים לקלוט ועניתי :"חח היי מה קורה?"

היא:" אמממ הכל טוב אני לא בבית ולא הערת אותי"

אני:"טוב.."

היא:"חח טוב.."

אני:" אז.."

היא:"מממ ביי"

אני:"חחח יאאלה ביי"

כך הסתיימה אחת השיחות ההזויות שלי ><

היא הגיעה הלילה ויצאתי איתה הרגשתי שיש לה משו להגיד לי אבל היא לא אומרת. אני הרגשתי שהיא חושבת על משו ולא הבנתי על מה. בסוף היא נעצרה ליד הירדן והסתכלה על ההשתקפות של הירח במים. היא אמרה לי שהנשמה שלה גוססת כהבא כמה ימים והיא רוצה למות בתוך המים. ואז סחבתי אותה למים הגוף שלה נשתף במים ראיתי את הנשמה שלה מתחילה להסחף בזרם ובסוף נשאר רק גוף.. את הגוף לקחתי חזרה אל הזאב שהיה אצלה במאורה והוא נתן לי מבט של תודה. וכך נגמרו היציאות אל הירח בלילות הלבנים..

וכך הבנתי שלפעמים צריך לתת לנפש להתנתק מהגוף..

הלילה היה לילה מואר והיא לא הגיעה. בטח כי אבא שלי עישן סיגריה בחוץ. אני יודע שהריח מפריע לה.חיכיתי לה הלילה רציתי מישו להיות איתו והיא לא הגיעה. התחלתי לחשוב עליה, ידעתי שאהבתי אותה נורא כי הייתה שם איתי בכל הלילות הקרים והחמים וכאילו ריפתה אותי שכאב לי והתפרקה שכאב לה. היינו שם אחד בשביל השניה וההפך. הלילה היא לא באה והייתה סיבה . למהשהיא תפספס לילה כזה מואר ,לילה כזה שקט,לילה כזה מתאים. ואז היא הגיעה, צולעת אם שביל של דם מופיעה אחריה בכל צעד. הרמתי אותה על כתפיי והתרחקתי מהבית איתה. הגענו לפתח המאורה שלה, והיא התחילה ליבב בכל עצוב ועייף. הבנתי שמישהו עשה לה משהו, ולא רק פיזי. חשבתי מי עשה לה ומה ופתאום היא התחילה לנבוח. פתאום התנוסס ריח של אבק שריפה באוויר ושמעתי יריה שתי יונים נפלו מהשמים ועורבים התחילו לצרוח השחר התחיל לעלות והייתי צריך ללכת אבל לא יכולתי להשאיר אותה שם על פתח המאורה שלה. הכנסתי אותה פנימה וגיליתי שיושב בתוך המאורה זאב זכר. זאב יפה ממש. הזאב הגיעה אליה והתחיל ליבב איתה בכאב. ואז הפצע שלה התחיל להחלים. ואז הוא נסגר הבנתי שהוא עשה לה את זה. הוא זה שפצע אותה למרות שהוא אוהב אותה. הוא זה שמצפה שהיא תסלח לו. הוא זה שהיא סלחה לו וכח נרפה פצעה.

אם רק נצליח לסלוח למי שאנו כלכך אוהבים אבל בכל זאת פגע בנו הפצעים יתרפו.

כלכך משעמם לי בעשרה לאחת בלילה מדבר לי אם אור ואלה באייסי

חושב על לצעוק לרגע ואז נזכר.. "אוף כל הבית שלי יש"ן, העולם ישן ואפילו כמה כוכבים שנמאס להם מהאור

אז למה רק לי יש הרגשה שבאלי לצאת לר וץ? לאיודע.

 אולי זה בגלל הלילה המואר הזה? בלילות כאלה מחשק לי ללכת לשבת בחוץ אני לא יודע למה זה יושב לי בראש "קום.. תקום כבר .. צא לרוץ" כאילו זה פאק אצלי במוח.

אתמול היה לילה כזה גם,אתמול יצאתי ,הלכתי וישבתי לי על הערסל המרפסת האחורית,ואז התחשק לי ללכת לראות אם יש לנו לימון על העץ,ואז הגעתי לעץ וראיתי שועל רצה לאורך הפרדס,הלכתי אחריה,היא ידעה שאני שם אבל בטחה בי ולא נעלמה פתאום היא נעצרה ואני נעצרתי ענפ נשבר לי מתחת לרגל,היא הסתכלה עליי והמשיכה ללכת,אז היא המשיכהמתחת לגדר ועל השדה שנפרש מולי,את קצה השדה לא ראיתי כי הוא היה שחור. השדה היה יפה מאוד והתחשק לי ללכת לשבת בעמצה השדה.

הלכתי עד לעמצה ומהעמצה אתה לא רואה את הקצה כי ישחושך ואז ענן כיסה את אור הירח.

שמעתי קול בעשב במרחק של 15 מטר ממני ופחדתי אם זה יהיה נחש.

ואז זה התקרב וראיתי את הגוף של השועלה . אבל הוא היה גדול יותר ונראה כמו זאב.

ואני הבנאדם אם המשיכה הגדולה ביותר ללילות מוארים ולזאבים פוגש זאב בלילה מואר.

הרגשתי בר מזל. הרגשה מטורפת כזאת כמו שיש לי שאני שוכב במיטה ורואה שבחוץ יש לילה מואר ואני מפספס אותו. אני אוהב שיש שקט בלילה. כי אז שומעים את כל מה שזז ואת הזאבה שבאה אליי מאז לחלומות בכל לילה מואר ומלקקת לי את הפרצוף ואנחנו הולכים לאותו שדה.

סיפור שכתבתי מבוסס על סיפור אמיתי על מטאפורות והרגשות שלי.

למה אני כלכך אוהב אותך?

                                           למה אני לא יודע?

                                                                                                               למה זה כלכך מסובך?

למה נקרעת לי הנשמה בגללך?

                                                                 למה כלכך קשה לי ?

                                                                                                             אני רוצה אותך.

למה אני לא יכול לאהוב אותך ושלא יעניין אותי שכל העולם ידא?

למה אני כזה פחדן?

                        למה אני לא יכול לבוא ולהגיד לך בפנים "אני אוהב אותך"?

                                                                                                                          אני אוהב אותך

אני אוהב אותך

                                           אני אוהב אותך

הנה לכתוב את זה זה קל.. להגיד לך זה פחות כבר שנה שלמה שאני נחנק מלנסות להגיד לך את זה ואין לי מספיק ביטחון עצמי בשביל זה. עכשיו הבנתי למה את לא מצליחה להתאהב בי כמו שאני תמיד רציתי. כי אני פחדן.

ומי תרצה לצאת אם מישהוא פחדן חסר ביטחון עצמי?

                                                              .אף אחת.

אני מבולבל כלכך הרבה זמן שזה כבר דיי נמאס..

אני חושב שאני חולם ועומד להתעורר מהחלום בכל רגע, אבל זה לא קורה

קראתי על זה באינטרנט כתוב שקוראים לזה מסקלין.. סוג של "הסם של החיים"

להיות מסוממם בלי סמים?.

אני חושב עליה כל הזמן..  היא לא יוצאת לי מהראש.. כלכך מושלמת. כלכך מדהימה. כלכך יפה.                                 כלכך לא מתאים שנהיה ביחד

בזמן האחרון אני מתחיל יותר ויותר להעריך את System of a down

אהבתי מה שהם עשו אם המוזיקה שלהם.. הם עושים מוזיקה ברמה בסדר ומכניסים פוליטיקה למוזיקה. אהבתי. החלטתי לנסות להתחיל לחיות ביותר הרמוניה אם הסביבה ולגדל זקן ולעשות בו שלוש צמות.

בזמן האחרון אני מקבל הרבה השראה מאנשים שרחוקים ממני ומתחיל לתאב חלק ממי שהיה קרוב אליי..

זה מבלבל אני לא יודע מה היא רוצה. אני רק רוצה להתקרב אליה ולהיות איתה.

נראה לי שלא משנה לה מה אני יעשה אבל גם לא ממש בא לה להתקרב.

אני חושב שאנשים לא מעריכים מה שיש להם. יש כאלה שהם מוכשרים בזה יש כאלה במשו אחר אבל כל הזמן מחפשים איפה הם גרועים. תשקו ותהיו מי שאתם בלי לנסות להתאלות על כולם.

"זהו זה כל מה שיש לי להגיד על זה"-פורסט גאמפ.