המהפכה המיותרת

ive shude quit you babe such long time ego.

המשפט הזה עובר לי בזמן האחרון כ"כ הרבה שאני חושב עלייך.

קל לי להשלים אם זה שאת לא מרגישה ולא הרגשת את אותו דבר כלפיי.

אבל קשה לי להשלים אם זה שלא הרגשת עד כמה אני אוהב אותך.

אני ואת? אולי זה לא יקרה כבר בגלגול הזה..

הייתי רוצה פעם לאהוב אותך ושתאהבי אותי בחזרה, הייתי כלכך שקוע בזה עד

שלא הבנתי שאני הוא לא היחיד שאת יושבת לו בראש.

הבנתי שיש עוד הרבה כאלה. עוד הרבה טובים ממני וגרועים ממני.

הבנתי שלך, לך כבר יש מישהו בראש, שלא יוצא.

הבנתי שזה ממש לא אני.

הייתה התקופה שבה היינו ידידים טובים, היא חלפה על פניי אם כאפה ענקית.

אני כבר כמעט ולא רואה אותך, את כמעט לא מדברת איתי כבר, כי כמעט אינלנו כבר על מה.

ואני מתגעגע, מה לעשות כל בנאדם נורמלי היה מתגעגע.

אני כ"כ אהבתי אותך. אני כ"כ פאקינג אוהב אותך.

אז החלטתי לוותר עלייך. אולי אני ארגיש יותר טוב.

או ששוב אתאהב בך..