החיים שלי |
כינוי:
oroik מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אפריל 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 4/2008
א-נ-ל-א י-כ-ו-ל-ה ב-ל-י ז-ה!
אני לא מצליחה זה כל כך מתסכל לאכול ואח"כ להרגיש אותו שעתיים בגוף שלי....
היום אכלתי הרבה לצהריים ולא יכלתי... פשוט לא יכלתי... הקאתי קצת.
"כבר כמה ימים
אני במצב איום..."
זה נראה לי בלתי אפשרי וכמעט לא הגיוני להפסיק את זה!!!!
אני משתגעת
להקיא.. זה כבר לא מגעיל.. זה כמו טיהור מחדש של הגוף
וזה גם כבר לא קשה... אפילו די נעים...
"כבר כמה ימים
אני במצב איום
אני כל הזמן נזכר
כל הזמן נזכר...."
בבקשה שלא יגלו שהקאתי... אבא איים עלי שירביץ לי ולא יאמין לי יותר אם הוא יגלה עוד פעם שהקאתי
אבל זה חזק ממני
פשוט נראה לי קשה מידי...
אתמול הגוף פשט רעד לי מלחץ ממש כמו סימנים של גמילה
לא הפסקתי לבכות מ1110 ק"ל שאכלתי במשך היום
אוי אלוהים
אני רוצה להיות רזה
ועבדתי כל כך קשה עד עכשיו
זה מגיע לי
לא פחות מאנשים שכבר עכשיו רזים
אלוהים תן לי להיות רזה....
"כבר כמה ימים
אני במצב איום
אני כל הזמן נזכר
כל הזמן נזכר
שיש לך עתיד
יש לך עתיד איתו
הוא בטח מאושר.."
כן, בטח.
החלטתי לנסות להקיא בביה"ס שם בטוח ההורים לא יתפסו אותי
אולי החברים.... אבל אני אנסה לעשות את זה בצורה חכמה
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
