"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

מעניין אם יש עכשיו עוד מישהו חוץ ממני שלא רואה את גמר כוכב נולד.

בכל מקרה..

היום בבוקר היה לי מבחן בפסיכולוגיה. זהו מבחן שלא ניגשתי אליו במועד א', בגלל שלא היה לי זמן להתכונן אליו, והעדפתי להתרכז בדברים אחרים. כלומר שהיתה לי רק הזדמנות אחת להשיג ציון טוב. רק מועד ב'.

אז מרוב הלחץ הזה עשיתי טעות: התחלתי ללמוד מוקדם מדי. שבועיים מראש.

תוך שבוע כבר ידעתי בצורה טובה פחות או יותר את כל החומר, ועברתי על כל השחזורים. ועוד היה לפני שבוע שלם.

עכשיו, כמובן שלא יכולתי להשקיע בשבוע הזה את הכמות שהשקעתי בשבוע הקודם. ראשית- מבחינה מנטלית זה לא היה פשוט, ושנית- מבחינה פרקטית- כבר עברתי על כל החומר לפחות כמה פעמים, וכמה כבר אפשר ללמוד שוב ושוב את אותו החומר? בימים האחרונים מצאתי את עצמי עוברת שוב על מצגות וסיכומים, אבל כבר ברפרוף, יודעת בעל פה מה הולך להיות. וזו היתה הבעיה. כי כשיודעים מראש מה הולכים לקרוא- מפספסים את הפרטים הקטנים, והחשובים, שעדיין לא מכירים.

אבל ברצינות, כמה פעמים אפשר לקרוא באופן יסודי את אותו החומר?!

אז איך היה המבחן, אתם שואלים?

לא משהו.

ברוב יאושי החלטתי לעשות את מה שאני בדרך כלל עושה במצבים כאלה וכשעיתותי בידי- לטייל בתל אביב. ירדתי בדיזינגוף, ופתחתי בקניה ספונטנית לחלוטין- שמלה פשוטה וחמודה [ואחת הצנועות שיושבות לי כרגע בארון, שגם זו חלק מהמטרה- להצניע את הארון שלי] ב130 ש"ח. לאחר מכן הלכתי לאוזן השלישית. עכשיו, לטובת מי שלא מכיר, אפרט את סגולותיה של החנות הזאת: א. מבחינת המדיה הויזואלית- היינו וידיאו ודיוידי- היא אחת הגדולות, ואפשר למצוא שם כמעט כל סרט/סדרה. ב. יש שם דיסקים יד שניה. כןכן. עסק משונה מעט, כי הרי לדיסק, בנגוד לספר או בגד- תוחלת חיים לא ארוכה במיוחד. הדיסקים בחנות מחולקים לשלוש רמות: הדיסקים החדשים והרגילים, שעולים מארבעים שקלים ומעלה [הרבה, הרבה מעלה], דיסקים במחירים של עשרים עד ארבעים ש"ח, יד שניה עם אחריות מלאה- אם אתה מגיע ורואה שהדיסק קופץ או משהו- מגיע לך החזר. וברמה הנמוכה ביותר- דיסקים ב14 שקל. אלו דיסקים שהיו פעם יד שניה, והחנות ממש רוצה להיפטר מהם. אז עברתי על הרשימת הדיסקים האחרונה. רוב הלהקות היו די נידחות ולא מוכרות, אבל פתאום ראיתי דיסק של REM! שכמובן הכיל שיר שאני מכירה [אני לא נוהגת לקנות דיסקים בלי שאני מכירה לפחות שיר אחד בהם, אא"כ זו להקה שאני סומכת עליה בעיניים עצומות]- At my most beautiful, למי שמכיר. אציין שגם על הדיסק הזה היה מדבקה של "יד שניה- אחרות מלאה". הגעתי לקופה, ביקשתי לקנות את הדיסק, ושאלתי את המוכר: "אם אני מגיעה הביתה ורואה שהדיסק קופץ- אני יכולה להחליף אותו?" המוכר לקח מידי את הדיסק, קילף ממנו את המדבקה הנ"ל, השיב לי את הדיסק, ואמר: "אלו דיסקים מוזלים במיוחד, שאין עליהם אחריות. "אבל.. היתה עליו מדבקה של אחריות.." התבלבלתי. "כן, כי הדיסק עלה פעם יותר, ואז היתה עליו אחרות. עכשיו אין", ענה המוכר בהחלטיות. "אבל הדיסק בסדר? אני יכולה לשמוע אותו כאן ולבדוק?", "לא, את לא יכולה, זה כל הענין". "אבל היתה עליו מדבקה! אני מבינה שזה אומר שאתה לא תחזיר לי את הכסף, אבל זה אותו הדיסק! למה שמשהו יקרה לו בינתיים?", "את כנראה צודקת, אבל אני לא יכול להבטיח..." ענה המוכר.

אז חוץ מחדוות הקניה, היתה לי גם ההתרגשות של "האם הדיסק הזה טוב או ש14 ש"ח נזרקו לפח?"

אז כן, הדיסק מצוין. תחי היד שניה.

משם עברתי מספר חנויות של ספרים יד שניה כדי למסור את הספר "זאבים בשלג" אותו קיבלתי בשבוע הספר, ולקבל תחתיו משהו..איכותי יותר. לא מצאתי שום ספר שאוכל לקחת תחתיו. חשוב לי להגיד שכאשר אני מחליפה ספרים ביד שניה, אני בדרך כלל לוקחת משהו שאני בטוח אוהב, וללא סיכונים, זאת כדי להימנע מראש ממעגל של לקחת ולהחזיר שוב את אותם הספרים יד שניה לחנות.

בקיצור- היה יום נהדר, שהשכיח ממני את כל דכדוכיי.

נו, נזרוק כמה מילים על הבחור.

משהו מוזר קורה. יש רגעים שאני מרגישה מאוד קרובה אליו ומאוד בטוחה בקשר, ויש רגעים שאני מרגישה מרוחקת מאוד, ולא מבינה מה אני עושה כאן בכלל. לפעמים אני מרגישה כאילו אני מרחיקה אותו ממני, ואני לא יודעת אם אני עושה זאת מתוך פחד מכך שאנחנו הולכים ומתקרבים, או מתוך תחושה שזה פשוט לא זה.

אני אגיד לכם מה הבעיה שלי איתו: חסרות לי הענווה, והפשטות. הביטחון העצמי שלו, שכל כך הקסים אותי בהתחלה, גובל לפעמים ביהירות. משפטים כמו :"אני לא רוצה להתגאות, אבל.." וכן מחמאות עצמיות וכו'- בכל פעם שאני שומעת דבר כזה אני כמו קיפוד שמתקפל מרוב פחד ומראה רק קוצים. השאלה היא האם זה משהו שאני פשוט צריכה להתרגל אליו וללמוד לחיות איתו- או שזה פער שלא ניתן לגישור.

כי בכל שאר הדברים הוא באמת מקסים. לפני שבוע, בסיום הפגישה שלנו- הוא הביא לי פרחים. זר קטן וריחני. אף אחד בחיים לא הביא לי פרחים, וזה ריגש אותי עד דמעות. אני מצידי נתתי לו לקרוא את הספר "הנסיך הקטן"- ספר שאני תמיד קוראת כשאני עצובה, וכמעט תמיד מצליח לעודד אותי.

יש המון דברים נפלאים בקשר הזה, אבל יש כמה מהמורות.. לפעמים אני כל כך לא בטוחה.

אגב, בסיום אותה פגישה, נסעתי באוטובוס הביתה, עם זר פרחים בתיק, ובאוטובוס פגשתי את אחיו של האקס. פשוט השתנקתי לרגע מהדמיון המדהים ביניהם. תחשבו מה היה קורה לכם אם הייתם פוגשים אדם בעל דמיון רב לאדם אחר שהיה יקר לכם.. אבל התאוששתי בסוף, כמובן. והיה די משעשע להסתובב עם זר פרחים בתיק.

היו לי עוד מלא דברים לומר, אבל נשמור אותם לפעם אחרת..

שיהיה לילה נפלא.

"פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר,

קטעי ניבים סתומים, ודי.

ושום הציף הכל, ושוב הכל הסעיר,

משבר האושר והדווי.

אף סכר שכחה בניתי לי מגן-

הנה היה כלא היה

ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן

לשתות ממנו לרוויה".

אז מה היה לנו השבוע?

נרשמתי לתוכנית אלול! אני ממש גאה בעצמי, סוף סוף התקדמות משמעותית. נרשמתי ליום אחד בשבוע למשך חודש במדרשת אביב. בעז"ה יהיה טוב :) אני כבר מחכה לזה..

בנוסף היה ראיון להתנדבות בסה"ר. בעקרון נראה לי שהלך סבבה. הם די התרשמו מהנסיון [על אף שלא היה ממש רלוונטי], והראיון קלח, אבל הוא היה הרבה יותר קצר מהראיון של הבחור הקודם! והפגישה הסתיימה במין: "אל-תתקשרי-אלינו-אנחנו-נתקשר-אליך-בשבועיים-הקרובים".

היה עוד סיור למציאת דירה בירושלים, והחלטתי שכבר נמאס לי מכל החיפושים. יש דירה אחת די חמודה ובמיקום מעולה, שמבחינה תקציבית [וגם מבחינת החדרים] מתאימה לשלוש בנות, כך שלא נוכל להרשות אותה לעצמנו עד אוקטובר, שהבחורה השלישית תגיע. האם הדירה תישמר עד אז? אני לא בטוחה, אבל החלטתי שנמאס לי מההתעסקויות סביב זה, וכמה שרציתי לעבור- פתאום ההישארות כאן לא נראית לי אפשרות כזאת גרועה.. נחיה ונראה.

דייטים: ביום ראשון היה דייט פשוט מופלא. הבחור, בואו פשוט נקרא לו ח', לקח אותי לראות שקיעה על הצוק מול הים בקיבוץ שפיים, ואחריה נשארנו שם להסתכל בכוכבים, ואחרי זמן מה פתאום קלטנו שאנחנו יושבים באותו מקום ארבע שעות! משם נסענו לאכול משהו טעים בת"א. ח' חנה בקצה אחד של פארק הירקון, וכך יצא שהלכנו את כ-ל הפארק, מקצה אחד לשני, עד שהגענו לנמל ושם המשכנו ללכת גם חלק ניכר מהחוף. הלכנו פשוט מלא! רק כדי לגלות את "באדולינה" מפוצצת. בסוף סתם קנינו גלידה, ישבנו על החוף, הוא הדליק נרות קטנים שהביא עימו [האם אפשר להיות יותר רומנטי מזה?!], וככה יצא שהגעתי הביתה בשלוש בבוקר :)

בנוסף היו שני דייטים נהדרים בירושלים. באחד מהם הוא קנה לי מתנה את הספר [ספר פגום, אבל הוא שאל קודם אם זה בסדר..] "סוד המוח היהודי", ובתוכו הקדשה: "מתחזקת היקרה, המוח היהודי היקר שלך מקסים אותי בכל פעם מחדש :)"

אז כמו שאתם יכולים לראות- הוא נהדר, והקשר נהדר, והכל נהדר.

אבל האם הוא האחד?

אני לא ממש בטוחה..

בנוסף באחד הבקרים השבוע היו שעתיים רצופות של שתי פסיכולוגיות- חוויה שאף אדם לא צריך לעבור אי פעם, תאמינו לי. עם הראשונה עוד איכשהו שרדתי, אבל עם השניה- הפסיכולוגית של גהה שהיתה אמורה לכתוב לי המלצה על התנדבותי במשך השנה- פשוט מצאתי את עצמי פורצת בבכי לשמע כמה דברים שהיא אמרה. למה לעזאזל אני תמיד עושה את זה?! ואיזה המלצה בדיוק אפשר לכתוב לאדם כזה? קשה לי להאמין שאני יכולה לסמוך עליה עכשיו לתואר שני.

פסיכולוגים זה עם חופר.

זהו. לומדים במרץ למבחן בעוד שבוע. וויש מי לאק.

שבת שלום ומבורכת, וחודש טוב ואמיתי של תשובה וחשבון נפש!

אני חשה צורך להתנצל בפני המנויים על ההצפה של שני פוסטים ביום.. אין לי מושג מה דוחף אותי לכך.

בכל מקרה..

דיברתי עכשיו בטלפון עם הבחור משהו כמו שלוש שעות בקירוב.

הבנתי ששיחות טלפון ארוכות הן הקטע שלו, ובטוח יותר מאשר הקטע שלי, אבל זה בסדר. זה נחמד, וזה חשוב. ובכל מקרה האלטרנטיבה היא כנראה לשבת מול הטלויזיה.

באחת הפגישות הראשונות העלנו את נושא האקסים, וסיפרתי לו בקצרה על המיתולוגי ועל למה זה נגמר [בקצרה- אני רציתי קשר רציני שיוביל לחתונה והוא לא], ואז הבחור אמר: "לפחות הוא היה אמיתי איתך. תחשבי על זה שמהפחד לאבד אותך הוא היה עלול להסכים, למרות שלא היה מרגיש מוכן באמת..".

יש לו [לבחור] תובנות יפות כאלו.

בחיים לא הסתכלתי על זה ככה.

זה גורם לו [לאקס] להיראות ממש קדוש מצד אחד,

או סתם מאוד מפחד ממחויבות מצד שני.

בכל מקרה, זו לא הסיבה שבאתי לכתוב פוסט, פשוט התחשק לי לכתוב על שירים שאני שומעת לאחרונה ונוגעים בי ממש:

1. אביתר בנאי- עד מחר.

אני לא חושבת שצריך באמת להוסיף. שיר כל כך עצוב ומרגש. מעלה דמעות כל פעם מחדש.

2. The Bee Gees- Two much heaven

שמעתי אותו היום במקרה, והוא הזכיר לי נשכחות.. היתה תקופה שהייתי משוגעת על הביג'יז, וזה אכן אחד השירים היפים שלהם, ביחד עם More than a woman, וכמובן How deep is your love המפורסם ביותר.

3. Coldplay- Strawberry swing

שיר מהדיסק החדש שלהם. אני מודה שבהתחלה לא ממש התחברתי אליו. אבל יש שירים שהם פשוט טעם נרכש, וזה אחד מהם. להלן ציטוטים:

"People moving all the time, insind a perfectly straight line, dont you wanna curve away? and its such a perfect day" 

"The sky could be blue, I dont mind, without you its a waste of time"

גם השיר Death and all of his friends מתוך אותו האלבום- שיר יפייפה.

מדובר בדיסק מצוין, למרות נימת המוות שעוברת כחוט השני בכולו.

4. יונתן רזאל- וארשתיך לי

אחד היפים. המנגינה פשוט נוגעת ללב. מומלץ.

5. The Rolling Stones- Angie

שיר פרידה עצוב ויפייפה.

זה לא שאני חלילה בדיכאון או משהו [למרות הנימה המדוכדכת], פשוט שאני באופן תמידי מעדיפה את השירים [והסרטים, והספרים, וכו'] העצובים יותר. זאת אני.

טוב, זה הכל. מיותר משהו, אבל היי, זה הבלוג שלי, אני אעשה מה שבא לי.

[בסדר?]

שבת שלום.