בדרך כלל אני לא בחורה של פוסטים באמצע השבוע, ואין לי הסבר לשינוי.
בכוונה אני לא כותבת אף מילה על המלחמה. אני חושבת שלהגיד תהילים יועיל פי כמה, וכן שיעורי תורה [ותודה לקוצק ולאתרים שלו..]. חוץ מזה, אני ממשיכה את קו ההתאפקות שלי מהפייסבוק, בכל פעם שהחבר השמאלני של חברה ממש טובה שלי שולח לי קבוצות חדשות ויצירתיות שיצר, בסגנון: "לא קונים את המלחמה המטומטמת בעזה!" וכן הזמנה להפגנות שמאלניות מסוג זה או אחר. וזה תמיד מדהים אותי מחדש, כי לשמאלנים שיוצאים נגד דתיים אני רגילה, ואפילו מבינה, זו לא אשמתם, הם חדורים שנאה ובורות. אבל שמאלנים שפועלים נגד המדינה? ועוד מצליחים לסובב את כל המלחמה בצורת אצבע מאשימה כלפי הדתיים? זה באמת משהו מיוחד שאני לא מסוגלת להבין.
נו, אז בסוף כן דיברתי קצת. שוט מי.
אגב שיעורי תורה, שמעתי לפני כמה ימים שיעור על [טוב תהרגו אותי שאני לא מקורית:] שידוכים, והיו שם כמה דברים שממש התחברתי אליהם ולקחתי על עצמי:
הראשון הוא עניין הנטירה, ואיך קשרים שנגמרו לא טוב והשאירו טינה- עלולים לפגוע במציאת הזיווג העתידי שלך. ויש כמובן גם את הצד השני, שאם פגעו בך, כמה חשוב לסלוח ולא להקפיד, על מנת שהצד השני לא יתקשה במציאת זיווגו.
ואז עשיתי סקירה קצרה: אחד פגע בי ומחלתי לו לגמרי. אחד נפגע ממני ואני כל כך מקווה שמחל לי, ושלישי.. אני חוששת שעדיין אינני נמצאת במקום נקי מספיק. אז לקחתי על עצמי לעשות הכל כדי למחול ולשכוח, למרות שכל כך קשה לי, והפצע עוד לא נאחה לגמרי.. אבל אני רוצה שיהיה לו טוב. גם לא איתי.
והעניין השני היה כוח התפילה. הרב סיפר על לאה שהייתה מיועדת לעשיו, ובזכות כל התפילות שהתפללה והדמעות שהזילה ["ועיני לאה רכות"-מבכי ותפילה]- לא רק שנפטרה מעשיו הרשע וזכתה ביעקב הצדיק- אפילו קדמה לרחל!
מה עוד? השיער שלי אדום! כן, כן, אחרי שיכנועים רבים [רבים!] מצד אמי- הסכמתי לה לשטוף לי את השיער [לחסרי הידע: שטיפה=צביעה קלה מאוד שמחזיקה מעמד בערך חודש ופשוט דוהה ונעלמת]. זה מן מס שעלי לשלם על כך שאני גרה תחת קורת גגה, והיא בכל זאת משלמת לי חצי משכר הלימוד, ובעיניה זה הדבר היחיד שמונע ממני להראות כמו בן אדם ולהשיג חתן [כמובן בנוסף לאיך שאני מתלבשת: "כמו דוסית"- בימים טובים, ו"אחת מהטאליבן"- בימים קצת פחות טובים.., ואני באמת לא כזאת צנועה! יש לי עוד מלא להשתפר..]. בקיצור- בבוקר קמתי וממש נבהלתי מהתוצאה, כי הדברים האלה לא באמת אמורים לעבוד כמו שצריך.. אבל- במשך שתיים עשרה שעות הסתובבתי באוניברסיטה, טיילתי, אכלתי, דיברתי עם אנשים וישבתי לידם הרצאות שלמות- ואף לא אחד שם לב. אני אז מניחה שאיפשהו בין "אדום" ל"אף אחד לא שם לב"- האמת האובייקטיבית איכשהו מניחה את הדעת.
אז השיער שלי לא באמת אדום. יותר חום אדמדם שכזה..
ידיד רחוק שאני לא מדברת איתו הרבה בכלל, אבל המלחמה מקרבת אנשים- סיפר לי שהוא מתחזק! זה עשה לי ממש נחמד לדעת, כי האנשים מסביבי בעיקר הולכים לכיוון השני.
ושימו לב למשהו: בסקר בוואלה! ניו אייג': "מה עוזר לי להירגע במרחב המוגן"- 40% ענו שתפילה! אח, מי כעמך ישראל...
גיס שלי התגייס למילואים, מה שיביא כנראה לסוף שבוע [שיגלוש ליום ראשון] אצל אחותי והבנות שלה. וכמובן שזה משמח אותי, כמו כל דודה לא מקורית שמאוהבת באחייניות שלה (=
והנה שיר שיצא לי לשמוע היום [למרות שמאוד השתדלתי לא לשמוע מוסיקה בצום- הייתי באוטובוס ואמרתי שאם כבר נכפה עלי- לפחות אתרכז במילים, ושמתי לב שבעוד שהשיר די נחמד- המילים פשוט מקסימות וממש מתארות אותי כרגע, אז הנה לכם, והקליפ די כשר: http://www.youtube.com/watch?v=FW6F_g3upKA
Going back to the corner where I first saw you,
Gonna camp in my sleeping bag I'm not gonna move,
Got some words on cardboard got your picture in my hand,
Saying if you see this girl can you tell her where I am,
Some try to hand me money they don't understand,
I'm not broke I'm just a broken hearted man,
I know it makes no sense, but what else can I do,
How can I move on when I'm still in love with you...
Cos if one day you wake up and find that you're missing me,
And your heart starts to wonder where on this earth I can be,
Thinking maybe you'll come back here to the place that we'd meet,
And you'd see me waiting for you on the corner of the street.
עד כאן להפעם. שיהיה לילה שקט ונעים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מתחזקת