"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

[פוסט שקרוב לודאי ימחק].

לכתוב על זה? לא לכתוב על זה?
להשאיר את זה כרגע רק שלי? אז מה זה בעצם אומר על הבלוג הזה ועלי?

לספר על ההתרגשות, הלחץ, החששות, הפחד, השמחה, הציפיה?

על ההרגשה שזה כבר כל כך קרוב, שאני יכולה לטעום את זה, להריח..

ומצד שני יש עוד כמה מכשולים. כאילו שה'מעבר לפינה' נמצא בעברו השני של הנהר..

אני בטח לא מובנת.

סתם בליל מחשבות, זה כל מה שיכול לצאת ממני כרגע.

והעתיד, העתיד..

עד לפני שנה בחיים לא הייתי רואה את עצמי העתידית ככה, חיה בצורה כזו, עם שליחות כזו, עם כאלה אידיאלים..

מה זה אומר? זה בכלל משלי? זה בכלל אמיתי?

אבל אם זו התורה, איך זה יכול להיות לא אמיתי?

כמה בלבול. ועם זאת גם ודאות: אני רוצה. אני רוצה לעשות את זה. את הקפיצה הזאת.

אבל גם מפחדת. מאוד.

מה יקרה אם אפול?

ה', תן לי כוח, תן לי אומץ. אני משתדלת לעשות לכבוד שמך. וגם המטרה הקדושה הזו- למענך, כי זה מה שאתה רוצה בשבילי. זה מה שנכון לי.

בעזרת השם. כמה כוח יש למילים הללו.

לכי תירדמי עכשיו באמת..

לילה טוב.