"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."
צריך שכל אדם ידע ויבין, שבתוכו דולק נר. ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. /הראי"ה קוק |
 כינוי:
מתחזקת מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2010
זה בהחלט כיף לפתוח את החודש בחתונה.
להלן קריטריונים לחתונה כיפית:
א. רוקדים/משחקים "יש לנו תיש"
ב. רוקדים ריקודים תימניים. אני לא מעידה על עצמי כבעלת חוש רתמי מיוחד, אבל דוקא את הצעדים למדתי די בקלות, ואז רקדתי אותם עם כל הדודות התימניות המבוגרות, שבטח צחקו על אשכנזיה שכמותי שמנסה לחקות אותן.
מה שכן- היה כל כך צפוף ברחבה של הבנות! לא ברמה של "קצת לא נוח.." אלא ברמה של חבלוׁת! זה נראה לכם נורמלי לצאת עם סימנים כחולים מחתונה?!
החופה היתה מרגשת, אבל בניגוד לחתונות קודמות- הרגשתי שהדמעות שלי הן לא 100 אחוז התרגשות לכלה, אלא חלק קטן מהן הוא גם דמעות.. על עצמי.
אני יכולה להגיד שאתמול היה יום לא קל, שבו יכולתי בקלות להדרדר ולשקוע במין עצבות, אבל כל כך לא רציתי! גם בגלל שזה ראש חודש, וגם בלל שזה ראש חודש אדר! אז ניסיתי להיזכר בכל מה שלמדנו במדרשה על הטכניקות של רבי נחמן לאנוס את עצמנו לשמוח בכל מחיר, וזה עבד. זה היה כמו טיפול בהלם, כל פעם שהרגשתי שאני מתחילה לשקוע- שמעתי שיר מהדיסק של שוואקי בקיסריה, למשל- אחלה דיסק לחודש אדר! כל כך שמח ומקפיץ. כמו שהדיסק של יונתן רזאל מתאים מאוד לחודש אלול, עם האווירה המהורהרת ועם "אדון הסליחות"..
ולעניין אחר- אני משתדלת לא לגעת פה בעניינים פוליטיים, אבל בכל זאת חשבתי על משהו: וזה לא שאני בעד לוחמה גרעינית, או נשק גרעיני, חו"ח, אבל אתם חייבים להודות שיש משהו מעורר השראה בסירוב המוחלט של האיראנים להקשיב ללמה שהמערב אומר. ולא יזיק לנו ללמוד מהם דבר או שניים בעניין הזה.
ועכשיו לפינה הספרותית:
שעות הרות גורל/סטפן צוויג
לא היו לי יותר מדי ציפיות מהספר הזה, מלבד העובדה שכתב אותו סטפן צוויג- סופר בחסד, לטעמי. אבל כבר כשקראתי את הכריכה האחורית- רמת העניין שלי עלתה פלאים, כך שלא נותר מקום לספק בשאלה מה יהיה הספר הבא אותו אקרא. ובמילים שלי כתוב שם בערך כך: מדובר ב12 סיפורים, או "מיניאטוריות היסטוריות" של אירועים אמיתיים, שבכולם היתה שעה אחת גורלית ששינתה את ההיסטוריה לבלתי הכר. החל מאירועים צבאיים כמו הקרב בווטרלו ונפילת האימפריה הרומית, דרך גילויים גיאוגרפיים כגון האוקיינוס השקט והקוטב הדרומי, וכלה ביצירות אומנות כגון "המשיח" של הנדל או הביוגרפיה של טולסטי, ועוד אישיים חשובים [לנין, דוסטוייבסקי] והמצאות חשובות, והכל דרך התיאורים הנהדרים של צוויג, המתאר תקוות עצומות לצד כשלונות אדירים, של אנשים שבחרו לנצל את ההזדמנות או לתת לה לחלוף, אך בעקבות כל אחד מהמקרים הנ"ל- העולם כבר לא יראה אותו הדבר.
לפעמים צוויג מנסה לדבוק בעובדות, ולפעמים הוא מודה שהוא ממציא לחלוטין. גם זה שבה אותי- ההקדמה הקטנה שלו לפני כל סיפור, כאילו שהוא ידע שהוא עומד לגעת בנושאים כה חשובים, עד שחשוב לו להתנצל/להבהיר כל טעות או מחשבה שגויה שתעלה אצל הקורא. מומלץ לכל מי שמתעניין בידע כללי והיסטורי, אך בכל זאת מעדיף ספרותיות על פני עובדות יבשות.
נגמר לי הזמן ואני צריכה לצאת. שיהיה לכולם שבוע טוב וחודש טוב ומרובה בשמחה :)
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
