"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."
צריך שכל אדם ידע ויבין, שבתוכו דולק נר. ואין נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר. וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. /הראי"ה קוק |
 כינוי:
מתחזקת מין: נקבה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2009
חנוכה
כבר חודש שתפוס לי הצוואר.
זה קרה למישהו? צוואר תפוס במשך חודש שלם?! אני לא מאחלת את זה לאף אחד..
דברים שעשיתי בימים האחרונים:
ביום רביעי שעבר נסעתי ליום עיון לחנוכה במדרשת יעוד בירושלים. לביקור היו שתי סיבות: הראשונה היא הרצון ללמוד קצת לקראת החג, והשני הוא לבדוק מדרשה. אכן כן, יש לי מין רעיון ללמוד במדרשה שנה הבאה. אני יודעת שזה לא כל כך מקובל- זה בדרך כלל פרק בחיים שעושים אחרי התיכון/שירות לאומי ולפני הלימודים האקדמיים, אבל אין באמת כללים בעניין הזה. בכל מקרה זה סתם רעיון שאני משתעשעת בו.
היום עיון היה ממש מעניין. בהתחלה היתה שיחה על משמעות החג, ואמנם ברור לכל שהחג בא ללמד אותנו על ביטחון ב-ה' ע"י כך שיהודה המכבי ראה פך שמן קטן, אך לא דאג לגבי מה שיקרה מחר, אלא הדליק ובטח ב-ה', והנס לא אחר לבוא. זה נכון. אבל יותר מכך- אפשר ללמוד מהחג הזה על הסתכלות בנקודות החיוביות. כשיהודה המכבי נכנס למקדש הוא ראה אותו במצב מזעזע ומחריד. אבל במקום להסתכל על כל ההרס והחורבן, על כל הרע והמכוער- הוא בחר להסתכל על נקודה קטנה של אור: על פך שמן קטן. ואיתו הוא הדליק את המנורה.
וזה מתקשר לעניין ה'מוסיף והולך', כפי שאני נוהגים ע"פ בית הלל, ולא ע"פ בית שמאי שטענו שצריך להדליק ביום הראשון את כל הנרות ואז להפחית. המטרה היא להתחיל מאור אחד קטן. רק אחד! רק נקודה קטנה חיובית בתוך כל העצב והיאוש, והנר הזה יעשה את מה שאש תמיד עושה: היא מוסיפה ומתפשטת בלי לגרוע מעצמה- נותנת עוד ועוד אור.
אחר כך היה פאנל מאוד מעניין בהשתתפות אורי אורבך, הרב ברוד דובר חב"ד, ועוד אנשים חשובים אחרים, בנושא הפצת האור, היינו- קירוב לבבות והחזרה בתשובה.
ביום ראשון הייתי בכנס "התבגרות בקורי הרשת". זה כנס שמיועד למתנדבים בעמותות שונות כמו ער"ן, על"ם וכן העמותה שאני מתנדבת בה, כמו גם לאנשי מקצוע וטיפול- יועצים, פסיכולוגים ועובדים סוציאלים.
הרעיון של הכנס היה שהאינטרנט הפך להיות חלק כל כך מרכזי בחיי הנוער, כך שחשוב לאנשים שעוסקים במתבגרים להכיר את הכלי הזה, להבין אותו מבחינה פסיכולוגית ולהשתמש בו כדי לעזור להם.
רעיון יפה אחד מיני רבים כל כך היה מונח שטבע אחד הדוברים: שאינטרנט הוא כמו שפה. יש את האנשים שגדלו לתוכה- בעיקר מתבגרים של שנות האלפיים, ששוחים בה ומרגישים הכי טבעיים בעולם. ומצד שני יש את האנשים המבוגרים יותר בד"כ, שאמנם למדו איך להשתמש באינטרנט, אך הם תמיד ירגישו בו מעט לא נוח, כמו בשפה זרה. ואיפה אתם נמצאים? אתם יכולים להיעזר בשאלה הבאה: עד כמה טבעי לכם להשתמש בגוגל/ויקיפדיה כשאתם רוצים לברר משהו? בשבילי, למשל, זה הפתרון הראשון והמיידי.
והיום, אחרי מחשבה עמוקה והרבה שכנוע עצמי, הכנתי לי בראש תכנית שיחה, לקחתי נשימה עמוקה, והתקשרתי לחברה שרבתי איתה לפני כמה חודשים ומאז לא דיברנו.
אמנם לא היתה שיחה רגשנית ומשתפכת. יחד עם זאת היתה שמחה בקול שלי. ושלה. בעיקר אני דיברתי, אבל זה בסדר. הצעד הראשון קרה, ועכשיו צריך לתת לדברים לזרום, אני מניחה.
ופתאום שמתי לב שכבר לא תפוס לי הצוואר.
נ.ב: השמיים בחורף הם פשוט יצירת אומנות. אני ממליצה לכולכם להרים עיניים למעלה מדי פעם. בעיקר בשעת דמדומים, או באור יום.
חג שמח ומלא אור!
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
