"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

"פגישה, חצי פגישה, מבט אחד מהיר,

קטעי ניבים סתומים, ודי.

ושום הציף הכל, ושוב הכל הסעיר,

משבר האושר והדווי.

אף סכר שכחה בניתי לי מגן-

הנה היה כלא היה

ועל ברכי אכרע על שפת אגם סואן

לשתות ממנו לרוויה".

אז מה היה לנו השבוע?

נרשמתי לתוכנית אלול! אני ממש גאה בעצמי, סוף סוף התקדמות משמעותית. נרשמתי ליום אחד בשבוע למשך חודש במדרשת אביב. בעז"ה יהיה טוב :) אני כבר מחכה לזה..

בנוסף היה ראיון להתנדבות בסה"ר. בעקרון נראה לי שהלך סבבה. הם די התרשמו מהנסיון [על אף שלא היה ממש רלוונטי], והראיון קלח, אבל הוא היה הרבה יותר קצר מהראיון של הבחור הקודם! והפגישה הסתיימה במין: "אל-תתקשרי-אלינו-אנחנו-נתקשר-אליך-בשבועיים-הקרובים".

היה עוד סיור למציאת דירה בירושלים, והחלטתי שכבר נמאס לי מכל החיפושים. יש דירה אחת די חמודה ובמיקום מעולה, שמבחינה תקציבית [וגם מבחינת החדרים] מתאימה לשלוש בנות, כך שלא נוכל להרשות אותה לעצמנו עד אוקטובר, שהבחורה השלישית תגיע. האם הדירה תישמר עד אז? אני לא בטוחה, אבל החלטתי שנמאס לי מההתעסקויות סביב זה, וכמה שרציתי לעבור- פתאום ההישארות כאן לא נראית לי אפשרות כזאת גרועה.. נחיה ונראה.

דייטים: ביום ראשון היה דייט פשוט מופלא. הבחור, בואו פשוט נקרא לו ח', לקח אותי לראות שקיעה על הצוק מול הים בקיבוץ שפיים, ואחריה נשארנו שם להסתכל בכוכבים, ואחרי זמן מה פתאום קלטנו שאנחנו יושבים באותו מקום ארבע שעות! משם נסענו לאכול משהו טעים בת"א. ח' חנה בקצה אחד של פארק הירקון, וכך יצא שהלכנו את כ-ל הפארק, מקצה אחד לשני, עד שהגענו לנמל ושם המשכנו ללכת גם חלק ניכר מהחוף. הלכנו פשוט מלא! רק כדי לגלות את "באדולינה" מפוצצת. בסוף סתם קנינו גלידה, ישבנו על החוף, הוא הדליק נרות קטנים שהביא עימו [האם אפשר להיות יותר רומנטי מזה?!], וככה יצא שהגעתי הביתה בשלוש בבוקר :)

בנוסף היו שני דייטים נהדרים בירושלים. באחד מהם הוא קנה לי מתנה את הספר [ספר פגום, אבל הוא שאל קודם אם זה בסדר..] "סוד המוח היהודי", ובתוכו הקדשה: "מתחזקת היקרה, המוח היהודי היקר שלך מקסים אותי בכל פעם מחדש :)"

אז כמו שאתם יכולים לראות- הוא נהדר, והקשר נהדר, והכל נהדר.

אבל האם הוא האחד?

אני לא ממש בטוחה..

בנוסף באחד הבקרים השבוע היו שעתיים רצופות של שתי פסיכולוגיות- חוויה שאף אדם לא צריך לעבור אי פעם, תאמינו לי. עם הראשונה עוד איכשהו שרדתי, אבל עם השניה- הפסיכולוגית של גהה שהיתה אמורה לכתוב לי המלצה על התנדבותי במשך השנה- פשוט מצאתי את עצמי פורצת בבכי לשמע כמה דברים שהיא אמרה. למה לעזאזל אני תמיד עושה את זה?! ואיזה המלצה בדיוק אפשר לכתוב לאדם כזה? קשה לי להאמין שאני יכולה לסמוך עליה עכשיו לתואר שני.

פסיכולוגים זה עם חופר.

זהו. לומדים במרץ למבחן בעוד שבוע. וויש מי לאק.

שבת שלום ומבורכת, וחודש טוב ואמיתי של תשובה וחשבון נפש!