"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

בעיקרון לא רציתי לעדכן עד שאדע מה נסגר לגבי הלימודים שלי, אבל מצד שני- משמעת עצמית אף פעם לא היתה הצד החזק שלי..

אז בעיקרון החלטתי שעדיף להקדיש עוד שנה לסיים תואר שסה"כ ממש מעניין אותי ויכול מאוד לעזור לי בעתיד. פסיכולוגיה שנה ג'- היא איי קאם! כמובן שעכשיו אני צריכה לדאוג שירשמו אותי לשם מחדש [הם הוציאו אותי על דעת עצמם!], אבל לא נראה לי שזו צריכה להיות בעיה.. מצד שני, הבירוקרטיה פה מסובכת יותר ממש שנדמה. הממ.

אז התוכניות למגורים בירושלים מתחילות להתגבש להן. אפילו רמזתי לאמא כבר פעמיים על צעד אפשרי, וגם דיברתי עם אחראי על דירות לסטודנטים ליד כיכר הדוידקה! מי יכול לבקש מיקום טוב יותר? וגם המחיר נשמע סבבה- 1650 ש"ח שאמורים להתחלק ביני ובין חברתי. שגם זה חשש כלשהו. מצד אחד היא באמת האדם הקרוב אלי ביותר עלי אדמות. מצד שני- we have our ups and downs, כמו שאומרים, וזה לא פשוט לחלוק עם מישהו דירה. בעיקר דירה פצפונת: 20 מטר רבוע! אבל מצד שני מי צריך יותר? חדר שינה, מקלחת שירותים ומטבח. אבל כמובן שיכול להיות שאני סתם מתלהבת ומפתחת ציפיות, וכמובן שצריך קודם לראות את הנכס, וחוצמזה יש עוד מספיק זמן. לא נראה לי שאפשר להיכנס לפני ספטמבר.

ובכל זאת, המחשבה הזאת כל כך מרגשת.. האם אני באמת הולכת לעשות את זה?

השבוע גיליתי את אחד הדברים ש"עושים לי את זה" בבנים, והרי הסיפור: כבר שנה שעברה יצא לי להכיר בחור אחד שלומד איתי באחת הפקולטות, אבל לא בשנה שלי, אז ראיתי אותו רק פה ושם, וגם לא דיברנו יותר מדי. מהיכרות כללית גיבשתי עליו דעה אדם נחמד, אבל זהו. לא מושך ולא מעניין במיוחד, ואפילו קצת מעצבן לפעמים. עד שלפני שבועיים בערך הוא הוסיף אותי בפייסבוק, ובין השאר העלה קליפ בו הוא שר ומנגן שיר שהוא כתב והלחין, ועוד שיר שמדבר על בחורה ששברה לו את הלב לפני כמה שנים והתחתנה עם מישהו אחר- שיר אהבה מקסים. ומאז אני חושבת עליו הרבה מעבר לרגיל, ובמובנים לא אפלטונים.

עכשיו, הבעיה היא לא שאני חושבת עליו מעבר לרגיל ובמובנים לא אפלטונים, כי זה בעצם מצב קיומי שלי [רואים שאני צריכה כבר להתחתן?], שאני בהחלט מסוגלת להתמודד איתו בכבוד. מה שמעניין הוא איך פרט כזה יכול לחולל מהפך כה גדול בהערכה שלי!

ואני צריכה לקום מחר ממש מוקדם לשמור על אחיינית שלי בעוד אחותי עושה מבחן, ואחר כך יש לי את תוצאות האבחון הפסיכולוגי [סוף סוף! זה לא קרה לפני חודשים?], ואז לנדנד למדור סטטוס שירשמו אותי בחזרה. זה הכל, וזה די והותר לתקופת מבחנים בה אני לא אמורה להוציא את האף מהבית.

אה, שמתם לב לענן קטגוריות? תודה תודה. נכון שאני לא באמת משקיעה בקטגוריות כמו שצריך, אבל נראה לי שהדברים החשובים באמת מקוטלגים, לא? בכל אופן, אם זה יעזור לבן אדם אחד- זה היה שווה את זה [בטח אני היחידה שאשתמש בזה, אבל למי אכפת?]

עד כאן. שבוע מבורך!!

נ.ב

פתאום שמתי לב ששום דבר בפוסט הזה לא מצביע על כך שאני דתיה. מה זה אומר? ומה זה אומר שזה מפריע לי? אוח.