"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

וואו, מרגש..

אני לא חושבת שאי פעם היה לי בלוג שהחזיק מעמד כל כך הרבה זמן.

האמת- עבר מהר.

אז מה היה לנו?

64 פוסטים נכתבו,

61 ספרים נקראו [ע"פ הרשימה בצד..],

3 בחורים שונים שיצאתי איתם לדייטים [כולל הנוכחי],

2 עבודות הוחלפו [שבוע הספר ו'סבון של פעם'. בוא נגיד שפר"ח לא נקרא].

הספק טוב? הספק גרוע?

תלוי את מי שואלים.

אבל בעז"ה ורק בעזרתו, יש לי עוד חיים ארוכים לפני, ואני לא ממהרת.

"מה שלא נספיק היום נספיק מחר..".

וכמה חדשות על החיים המרתקים שלי:

אני כרגע בסוג של התלבטות לגבי מה לעשות עם הלימודים שלי. מצד אחד אני רוצה לסיים את התואר בפסיכולוגיה. אפילו אם אני לא אתקבל לתואר שני, ואני לא יודעת אם אני רוצה בכלל- עדיין חשוב לי לסיים.

מצד שני- גם לאור סיכויי הקבלה הנמוכים, וגם לאור העבודה שאני לא בטוחה שזה מה שאני רוצה, חשבתי להוסיף עוד מקצוע, כלומר עוד תואר, בחינוך מיוחד.

סה"כ ההבדל לא מאוד גדול- מדובר במגע ישיר עם אנשים/ילדים שצריכים עזרה. אם זה בתחום הנפש או תחום החינוך. וכן, יש הרבה קווים משותפים, וזה משהו שאני יכולה לראות את עצמי עושה עם סיפוק והנאה..

אז שום דבר עוד לא הוחלט, והאמת שאני גם מפחדת להעמיס על עצמי בשנה ג' שני מקצועות, כאשר יש לי גם סמינריון וגם פרקטיקום שנה הבאה..

עוד מגששים. נחיה ונראה.

מה עוד? קיבלתי היום שיחה משירותי הייעוץ לסטודנט- אני מתחילה בטיפול קבוע! זה די מרגש. כאילו אני מתחילה תקופה חדשה בחיים שלי..

אה, והחלטתי שהגיע הזמן לספר לבחור.

האמת שמתחשק לי ליישם טקטיקת הפחדה. בוא נספר לו גם שאני הולכת לטיפול, גם שעד לפני שלוש שנים המצב הדתי שלי היה אחר בתכלית, ואולי בשביל הנוק-אאוט גם שהיה לי בעבר קשר רציני מאוד.

זה לא מרוע, זה מחוסר ביטחון. אם הוא יברח יהיה לי עניין אחד פחות להתעסק בו.

סתם, אל תדאגו. הכל בשליטה.

הכל יהיה בסדר.

שבוע טוב שיהיה.