"מעולם לא היה כל כך טוב כמו עכשיו.."

מספר ספרים שנקראו לאחרונה [כי למה, בעצם, לעשות כל דבר אחר?]

בואי הרוח/חיים סבתו

את הספר הזה אהבתי יותר מקודמו, 'כעפעפי שחר'. ירושלים של קום המדינה היא הרקע לשניהם, אך העלילה הנוכחית יותר בשלה, לדעתי. ואולי גם העובדה שהעלילה עצמה מתרחבת מעבר לאותה עיר אל ארצות, מלחמות ושנים רחוקות- היא זו שמייחדת את הספר בעיני. מדובר בספר איכותי לכל דבר, בנוסף לעבודה שנכתב ע"י רב וברוח היהדות, ואני בטוחה שכל אדם, גם לא דתי, יוכל להזדהות עם הספר ולהכניס אותו עמוק ללב [בניגוד לספר השלישי עליו אדבר בהמשך].

ואם בכל זאת לסכם את הספר במילה: זהו סיפור על קדושה ותורה, כנגד כל הסיכויים. מומלץ בחום.

סיפור פשוט/ש"י עגנון

במרכז העלילה עומד סיפור אהבה קטן, בלתי ממומש, ולא פשוט בעליל. נכון שבהשוואה לכל רומן/סרט עכשווי- סיפורם של הירשל ובלומה נראה תפל, חסר זיקוקים וניצוצות, ולוקה בחוסר ברומנטיות, אך אל תתנו לכל זה להטעות אתכם- מדובר בסיפור יפייפה ונוגע ללב. ועדיין לא דיברתי על עגנון, שכתיבתו מעלה ניחוח של עיירה יהודית ישנה ורחוקה, והמילים שרק אצלו אפשר למצוא: ציגרטה, צוקריא, קהוה- משמחות את הלב וממלאות אותו בתמימות. והאירוניה הנפלאה שלו שמעלה חיוך בכל פעם מחדש, ופניני החוכמה השזורים לאורך הסיפור.. פשוט עושה חשק לקרוא את כל מה שהאיש הזה כתב, ואני מאמינה שיש לנו את כל כתביו היכנשהו בבית.. לבושתי אודה שמאז הסיפור 'תהילה' עליו נבחנתי לבגרות- לא חזרתי לקרוא מכתביו [מה יהיה עם האנטי הזה שהלימודים עושים?], דבר אותו אני מתכוונת לשנות מעתה והלאה.

מים שאין להם סוף/מיכאל שיינפלד

גם ספר זה נכתב ע"י סופר דתי, אך בעוד שאני מאוד נהנתי והזדהתי- קשה לי לדמיין אנשים ממכרי שאינם דתיים שיכולים להנות- שלא לדבר על להזדהות- עם הספר.

הדמות הראשית הוא בחור ישיבה בשנתו האחרונה, והוא בהתלבטות: האם להישאר עוד שנה או להתחיל ללמוד, והאם להתחייב לאותה בחורה איתה הוא יוצא כבר שבעה חודשים.

בעוד שההחלטה השניה היתה די צפויה כבר מההתחלה, עוד יותר ככל שהספר התקדם, ואכן לא הפתיעה בסיומו, דוקא ההחלטה הראשונה שיצרה קונפליקט אצל הקורא ומתח לאורך העלילה- דוקא היא לא מגיעה לפתרונה [או שכן ופספסתי?] אני מכירה ומחבבת סופים פתוחים, אבל לדעתי הצעד הזה- לא לגלות לנו במה בחר- היה מאכזב. מצב שני- למרות שלכאורה העלילה נראית די פשטנית, הספר בכל זאת מכיל, לעיתים, רבדים עמוקים, וזאת כמובן בעזרת התורה הקדושה והגמרא השזורות לאורך הסיפור.

בנימה אישית אציין שהספר גרם לי לפלאשבק חזק לימי הדייטים עם הבחור מהישיבה, והיה מעניין לראות את העניין מנקודת מבט גברית. ואם נוסיף לעניין את כך הפרטים הטכניים בסיפור שהיו מתאימים לי ולו בצורה ממש מפחידה- אתם יכולים לראות למה אהבתי את הספר.

בכל מקרה מדובר בספר מרתק שאי אפשר להניח מהיד, ואם גם זוכים ב'סוג של' לימוד תורה על הדרך, למה לא?

[כן, שמתי לב שהביקורות האלה לא באמת נותנות מושג לאחרים האם לקרוא או לא, אלא בעיקר מספקות צורך אישי שלי להגיד מה אני חושבת].

ולעניין אחר, לאחרונה הלב נכסף לירושלים. כנראה צפוי לו ביקור בקרוב, אבל לא מתחשק לי משהו ספונטני אלא טיול מתוכנן היטב. פרטים בהמשך [או שלא?].

שבוע טוב!