רגעים.

ביקום עצום שכזה , מי אנחנו? איפה אתה, ואיפה אני?

שני כוכבים באמצע השמיים.

עד כמה שיהיו קרובים, תמיד יהיה ביניהם מרחק.

אפילו אם יהיו צמודים עד להכאיב, לעולם לא יתמזגו לנקודה אחת שלמה.

שני חצאי לבבות שתמיד יהיו נקודות נפרדות.

הבט אליי, שתף אותי.

אל תתרחק ותשאיר אותי בודדה בשמיים שמלאים בכוכבים אחרים, מנסים להפיל ולשבור אותי, ואתה היחיד בשבילי.

אל תותיר אותי מגששת ומחפשת את ליבך, עזור לי.

ואולי את עצמך לא מצאת, אז איך תמצא אותי?

ואיך אני אמצא אותך, אם אבדת לך בתוך עצמך?

משהו בלתי נתפס כזה, אני אגיע עם שתי הידיים ואחזיק בו חזק.

עם חיוך למרות הכל...