רגעים.

חולה כבר שבוע בבית, תעודת הערכה "חיובי גבוה" שזה בעיקרון הכי גבוה שאפשר לקבל. (:

כשאני אחזור לבית ספר יחכו לי 4 מבחנים גדולים והמון המון שיעורים ועבודות להשלים, אבל נההה.. קטן עליי. [כןןן ברור :|]

אין משהו מעניין במיוחד.

משלימה עם שגרת החיים המשעממת הזו, בציפייה למשהו לא ידוע שבטח יגיע בקרוב.. הוא תמיד מגיע.

"לרגע לא חשבתי שאותו חבל הדוק שקשר אותנו יחד, יפרם לגמרי.

אותם חוטים אחרונים שלו ישארו פזורים על הרצפה.
שאריות שנשארו רק כדי להזכיר לי את אשר אָבָד.
משלה את עצמי בכך שאני נאחזת בזכרון, מסרבת לעזוב."

לפני חצי שנה. מי היה מאמין...