מי שטוב לו ושמח כף ימחה ( בשלב הזה אני כבר יוצאת בריקודים ומחלות )

אני שמחה לאחרונה הכל נירגע הכל זרם מה שניקרא...אני מרגישה בתוך נהר ואני זורמת סוף סוף עם הזרם.(אני נישמעת כמו דג סלומון )

אני אוהבת לריב עם ארטיום לא כי אני כלבה ואני שואנת אותו אלא ההפך ,ההפך הגמור.כשהוא נעלב אז אני יודעת שאכפת לו באמת אכפת לו מימני.בן אדם שלא הייה אכפת לו מימך לא הייה נעלב עליך כי הוא שם עליך בולבול.

הבעיה היא שהוא צודק ואני יודעת שהוא צודק ואני עושה קטעים מסריחים אבל אני לא יודה בזה . אתה שומע ארטיום אני לעולם לא יודה בזה שאתה צודק.

אוקי בשלב הזה כבר הישתגעתי השמחה עלתה לי לראש.

בסייף אני דווקא משתלבת שוב הודות לארטיום שפנה אל המאמן (אריגטו)

אני לא יכולה לתאר את ההרגשה של המסכה והכפפה והמכה ואז אומרים לי נקודה לטובתך...

נו טוב אז ניצחתי ילד בן 12 עם גבס ביד . אבל ניצחון זה ניצחון גם עם הוא קטן.

איפשהו מצאתי את עצמי בין הסייף הלימודים העבודה והנהיגה ואני די מתחילה להנות מי להכים עבודה במחשבים באוטובוס . אז כל עלו שנוסעים בימי שלישי ראשון וחמישי בקו 15 ברבע לתישע בערב תעשו טובה תעזרו לי במחשבים.

אוקי נירא לי הפוסט הזה לא משיך לשום מקום.(כמו פיטר פן )

אז ביי לכם עד הפוסט הנורמאליי הבאה