זה היה יום כזה שכולם דיברו בו על מאווים. ולי יש כרגע רק תשוקה אחת. שהבערה הזאת ששורפת הכל מלבד הרצון לעשייה שוב תידלק אצלי ותסחוף. ובחיי שזה מה זה קל.. יש כבר את הרוב. רק צריך להצית. הרבה חששות וכו' של התחלה לפני הרפתקה חדשה, מקווה להסתדר ולהתערות. יש הרבה דברים לעשות כדי לסיים את הסיבוב הקודם באופן נקי. ברור לי שאני ברת מזל ושמכתב תודה כן יכתב באיזשהו שלב אבל ידיעה אחת יותר גדולה מרחפת והיא הכי חשובה- עשיתי את זה בעצמי לגמרי. זה היה מאבק שלי ואני חושבת שניצחתי בו. תכלס הדבר שבאמת חייב להיעשות זה להוציא מהשכל את המשפט 'מי רשם אותי לחוג הזה' ולהתמסר. זה יהיה קל יותר במקרה הזה אני מתארת לעצמי מכיוון ששזורים פה אלמנטים של בחירה. כדאי גם לחזור לרוץ עכשיו כשיש סיכוי לחיות ככה.