קשה להאמין למה שהולך בכרמל.. 

יהי זכרם ברוך של הנופלים.. אמן והכוחות יצליחו להשתלט על האש כמה שיותר מהר.

כמובן כמו תמיד, אני שמחה שמגיע החופש, ואז אני מגלה שאין לי באמת חופש. כל כך הרבה דברים לעשות, וכשיש לי יום פנוי, אז אני לא מצליחה למצוא שקט פנימי.. אני אף פעם לא רגועה.. כלפי חוץ אני משדרת נינוחות.. שקט.. אבל בפנים הכל מבולגן, כאוס של רגשות שאיפות ומחשבות.

אני כבר לא יודעת כלום. הכל מבולגן לי בראש.

הדבר המעניין הוא שדווקא בכלל לא רע לי. פשוט הראש בעננים, לא מצליח להתפקס בשום דבר. כל הזמן רצות לי מחשבות.

איך אפשר להתרכז בכלל?? 

כבר שחכתי מה זה...