סיפורים לאור הירח

אתם צריכים להודות על זה שאכפת לי.

כי בקרוב זה ייעלם.

אתם כאלה אטומים שזה נורא.

אבל אני סולחת,

זה הגיל שלכם- לא?

שמעתם שגיל ההתבגרות קשה.

החלטתם לקחת את זה לידיים.

אבל מרוב שדיברו אתכם על כמה מסובך זה יהיה-

אתם מרשים לעצמכם להרפות.

זה יעבור, גם אנחנו היינו כאלה,

ועובדה שאנחנו כאן- לא?

אפילו להקשיב קשה לכם.

זה לא מעניין אתכם.

אני רק נואמת ונואמת.

צריך לעצור את שטף הדיבור.

אולי בגלל זה נמאס לכם,

זה נורא- לא?

כבר קשה לבקש מכם.

אתם לא רוצים הבטחות.

ולא משנה כמה מתאמצים.

זה לא יעזור,

זה עצוב- לא?

פעם זה עונש.

פעם זה שחרור כללי.

ואני דווקא חשבתי על חמש דקות.

שרק תקשיבו.

אל תבנו טענות ותשובות מתחכמות.

רק תנסו להבין אותי.

גם לי זה לא קל.

אבל אני מנסה,

זה גם חשוב- לא?