קל ללבוש תמסכה של הצחוק והחיוך ,
להדחיק תבעיות של עצמך , ואז לבכות עליהם לבד .
לרצות לחתוך תעצמך מרוב שנא כלפי הגוף שלך , השמן ואז לאכול כמו פרה .
ואז לבוא ושוב לצחוק ושוב לחייך כאילו העולם יפה .
זה קל .
אין לי מושג מה עובר עלי בימים האחרונים ,
מצד אחד אני שונאת את עצמי ואז בולסת מלא ,
ואז הולכת לשירותים חושבת "להקיא עכשיו ? " ואז אומרת לעצמך לא לא כדי להיכנס לזה .
ואז מגיע היום שאני קרובה לזה ואז שוב עוצרת תעצמי ואז בלילה הדמעות באות הם לא מוציאות את הכאב ,
רק מכסות עליו .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
אחת שיודעת =)