אז... מי שעדיין לא יצא אחרי קריאת הכותרת של הפוסט... טוב... אתה יכול להישאר כי אני לא בטוחה כמה "אימואי" זה באמת הולך להיות...

בכל מקרה, מי שקורא פה קבוע (חח... מצחיקה שכמותי) בטח חשב שאני אכתוב על המפגש ובלה בלה בלה... אבל לא! היום אני בדיכאון לא נורמלי! אז אני פשוט אכתוב שהיה כיף לא נורמלי כמעט כמו הדיכאון!

אבל שם הבנתי עד כמה אני בנאדם חרא, לא חברותי ושבדיוק בגלל זה אין לי חברים! כי לא! אל תשלו את עצמיכם ואל תתנו לי לחשוב ככה עוד פעם... אין לי כאלו! אבל בכל מקרה... אני לא סובלת את עצמי... למה משהו אחר צריך לסבול?

אני שונאת להרביץ, לשרוט או להכאיב לעצמי בכל צורה שהיא... למה אני ממשיכה? כי באופן כללי זה מגיע לי! יש דברים שצריכים לצאת מהראש המפגר שלי ואם הם לא יצאו בטוב הם יצאו בכוח!

הייתי כבר צריכה למות מאנורקסיה ממזמן... או לקפוץ מהגג... או לקחת כדורים... או כל דבר אחר...

אנשים שונאים אותי... וזה בסדר! אבל בא לכם להגיד לי את זה לפני שאתם מסננים אותי? כי אני רוצה לפחות להיות מודעת לזה...

Noa Dude