שמעו אני כבר שכחתי את השמות אז אם התבלבלתי או משהו אתם מוזמנים לתקן אותי :)
קריאה מהנה..
http://www.youtube.com/watch?v=YXFifJVSdZw
[ אני לא מצליחה להעלות סרטונים.. אם מישהי מבינה אשמח לעזרה :) ]
ציוץ הציפורים, קרני השמש שחודרות מבעד לחלון, ריח החביתה השרופה של תומר,
בוקר חדש הגיע..
הורדתי את הפיג'מה מעלי, ראיתי כמה סימנים כחולים עוד מהלילה עם ניסו.
לבשתי מכנס טרנינג בצבע לבן וחולצת בי"ס קצרה בצבע תכלת. נעלתי את נעלי הנייק הלבנות המשובצות תכלת החדשות שלי והלכתי לשטוף פנים.
"בוקר טוב" התיישבה שני בחיוך בשולחן האוכל
"בוקר טוב" השיב עידן [אחיה]
"מה אמא כבר יצאה?" שאלה שני כשראתה שיש 3 חביתות על השולחן וקערת סלט במרכז.
בדרך כלל אימם [רותי] יושבת איתם בארוחת הבוקר.
"כן.. היא אמרה שהיא צריכה להיות היום מוקדם בעבודה" ענה והמשיך "אז היא הטילה עלי את האחריות לקחת אתכן לבי"ס"
"סבבה.. איפה שירז ? [אחותה בת ה 11 וחצי] " שאלה בזמן שחיפשה במקרר גבינה לחביתה
"מתארגנת עדיין.. אה שומעת?, אלירן מתחתן היום" אמר עידן בחיוך
"מי? אלירן בליאקוב?" שאלה
"חחח כן.. הגיע הזמן באמת" . אלירן היה חבר טוב מאוד של עידן בזמן שגרו באשדוד. הוא היה אצלם כל יום, מה שהפך אותו כבר לבן משפחה. למרות שהתרחקו טיפה בתקופה האחרונה עדיין נשארו חברי ילדות.
שני ידעה שגם ערן יהיה.. הרי באשדוד כולם היו חברים של כולם, בעצם משפחה גדולה.
"אז תחזרי היום מוקדם מהבי"ס תתארגנו מהר אני חוזר מהעבודה ב6 אתארגן ואז ניצא" דיבר עידן ברבים.
"אה.. אני לא חושבת שאני אוכל להגיע" אמרה שני בחשש. גם ככה היא מתחמקת ממנו תמיד בלימודים אז עכשיו גם בחתונה היא לא תוכל להרגיש בחופשיות?
"חחחחח מה זה לא יכולה להגיע? שני זה אלירן.. את יודעת שהוא כמו משפחה אין דבר כזה לא לבוא, תדחי את התוכניות שלך לפעם אחרת" אמר וסיים את השיחה.
"ירדןן" שמעתי מישהו קורא לי בדרכי לבית ספר. הסתובבתי וראיתי את המכונית של אסי טיפה מאחורי
"היי" חייכתי והתקדמתי לעברו
"מה כבר שחררו אותך?" שאלתי
"חחח כן.. עטפו אותי בתחבושות ואמרו לי לבוא אם יחזרו לי הכאבים" אמר והראה לי את התחבושות מסביב מותניו
"חחחח ממש מומיה" צחקתי כשראיתי רק תחבושות על הגוף
"חח כן הא.. אממ ירדן שמעי רציתי להתנצל על כל מה שקרה עם ניסו"
"אה זה.. אין לך על מה להתנצל אם כבר אני יצאתי מפגרת שלא הקשבתי לך וחשבתי שאתה מקנא" אמרתי
"כן הא.. מקנא" חייך לעצמו חיוך נבוך
"טוב אז.. אני זזתי ללמוד" אמרתי בחיוך, שנייה לפני שהמשכתי בדרכי "ירדן.." קרא לי אסי "רוצה לבוא איתי לים?" שאל
"עכשיו?" גיחחתי
"חחח לא.. בצהריים-ערב ככה, מתי שנוח לך"
"אממ אני לא יודעת.." אמרתי ושניה אחרי זה התחרטתי.
"טוב איך שבא לך.." סובב את ראשו לכביש ושם יד על ההילוכים
"בעצם יודע מה, סבבה. היום ב3 אני מסיימת ללמוד אני אתארגן ותבוא לקחת אותי ב5"
"מה קרה שעתיים להתארגן?" צחק
"חחח סתום אני לא אבוא איתך" אמרתי והוא נכנע
"טוב יאללה ביי" סימנתי לו עם היד והמשכתי בדרכי.
כשהגעתי פגשתי את שני, עדי כבר הייתה בכיתה קראה איזה ספר
"נו אז מה קרה בסוף עם רוחמה? חחח, אמרת שתספר לי בבית ספר" לחץ ליאור על ירין שיספר לו
"קוראים לה קארין." תיקן אותו "לא יודע מה הבעיה שלה.. סיפרתי לך שקבענו להיפגש היום?" שאל ירין
"כן נו.." ענה ליאור
"אז פתאום אתמול בלילה היא שולחת לי הודעה 'ירין אני מצטערת אני לא יכולה להיפגש איתך' עכשיו סבבה יודע מה חשבתי כבר משהו קרה אז התקשרתי איך שראיתי את ההודעה, אני מתקשר מתקשר היא לא עונה טוב אז היום בבוקר התקשרתי שוב, שוב היא לא עונה, יאללה מה אני כבר מרגיש כאילו מסננים אותי! זין שלי עכשיו אני מתקשר אליה. לא רוצה לדבר איתי יותר שתגיד מה אני צריך לרדוף אחריה ?!" החל להתעצבן
"טוב שמע אולי באמת קרה לה משהו?" ניסה ליאור להבין את שני הצדדים, מה שלא אופייני לו
"מה כבר יכול לקרות לה?! ישר אחרי שקיבלתי את ההודעה התקשרתי אליה מה כבר יכל לקרות לה?" התרגז ירין.
"למה שהוא יכעס עלייך?" שאלה טופז חברתה של קארין מתיישבת על הספסל, לידה
"כי הברזתי לוו! וואייי אני שונאת את החייםם שליי" טמנה קארין את ראשה בין רגליה
"אוייש תעשי לי טובה איזה שטויות. אבל באמת? אני גם לא מבינה אותך, מה הקטע שלך להיפגש איתו?" שאלה
"מה הקטעע? תראי איך אני נראת, שמנה מכוערת"
"היי אל דברי ככה על חברה שלי!" חייכה טופז
"נוו זה לא מצחיק" נלחמה קארין בחיוך "את לא מבינה עד שמישהו שם עלי ואני לא מפסיקה לחשוב עליו, אני מפחדת לראות אותו אני לא רוצה שהוא יתאכזב"
"קארין היופי זה לא הדבר העיקרי אצל בנאדם ואם מה שחשוב לו זה היופי ולא האופי אז הוא לא שווה את הטיפת חשיבה שלך עליו, תקבעי איתו למחר פגישה ותפסיקי לפחד ממה הוא יחשוב עלייך!" עודדה אותה טופז
"אוףף אני לא יודעתת" אמרה קארין כמעט משוכנעת
"את כן יודעת את פשוט סתם מפחדת, אני אומרת לך שדקה איתך והוא מתאהב בך, יש לך את האופי הכי מקסים בעולם, את מצחיקה, חמודה, חברמנית וכו' חחח אז תפסיקי להיות קרציה ותתקשרי אליו!"
"את חושבת?" שאלה קארין בהיסוס
"אני בטוחה! עכשיו יאללה תתעודדי אני לא מכירה קארין המצוברחת תחזרי לאנרגיות של מקודם" קרצה לה.
"את באה איתי למסיבה מחרתיים" קבעה יעל
"מה? איזו מסיבה? לכבוד מה?" שאלה שרית
"נוו זה שבועות! הולכים להיות שם משה פרץ, DJ askimo, DJ holymen אין מצב שאנחנו לא שם!" אמרה יעל בהתלהבות
"אממ טוב סבבה.. יש לך מוקדמות?" שאלה שרית
"חחחח מוקדמות? יש לי חינם, חבר שלי מסדר לי" אמרה מרוצה
"מי? עידו? איך הוא מסדר לך חינם?" שאלה מופתעת,הרי עידו בכלל בצבא
"חבר שלו מאבטח שם משהו כזה אז הוא מכניס אותי.." ענתה
"אהה.. סבבה אבל בטוח יכניסו אותנו חינם? שאני אדע כמה להביא"
"אותנו?? שרית הוא מכניס רק אותי חינם" אמרה מנסה להסתיר את החיוך הגאוותני שעוד שניה פרץ
"אז מה הקטע למה שאני אבוא איתך אם אותך מכניסים חינם ואותי לא" אמרה שרית בעצבים, בזמן האחרון התחיל להמאס עליה הזלזול והאגואסטיות של יעל
"נוו שריתי" החלה יעל להתחנף "את יודעת שזה לא ככה, הוא אמר שהוא יכול להכניס רק אחת חינם כי הוא לא רוצה שיעלו עליו אבל אני אדאג שיסדרו לך הנחה"
"כן בטח" אמרה בצניות מזלזלת
"נו מה הקטע? אמרתי לך שאני אדאג לך אז אני אדאג לך. חוץ מיזה תגידי תודה הרי אני זאת תמיד עם הקשרים שיוצרת הנחות ולא כמוך" אמרה
"קשרים עלק, מפלרטטת עם כל השכונה" אמרה שרית בשקט
"מה אמרת?" שאלה יעל
"שתודה, טוב המורה הגיעה בואי נשב" אמרה כשאילת המורה נכנסה לכיתה והחלה ללמד.
"שמעתן?" לחשתי לעדי ושני שישבו מלפניי
"שמענו מה?" שאלה שני
"יש מסיבה בשבועות, כנראה היא ממש טובה אם יעל ככה מתלהבת" אמרתי אחרי שצוטטתי לשיחה של יעל ושרית
"שעבוד של היצר הרע" פלטה עדי כשהיא מקשקשת במחברתה
"וואי סבבה מישהו מיחצן אליה מהבי"ס?" שאלה שני
"אממ בטח מושיקו, אני אדבר איתו בהפסקה על זה, עדי את באה?" פניתי לעדי שהייתה עסוקה בלהקשיב למורה
"לא." אמרה בהחלטיות "אוף אז מה נלך רק אני ושני?" אמרתי מבואסת
"מורן" הסתובבה שני וכתבה לי על השולחן
"שני גשי ללוח ותתחמי את המשפט שרשמתי" אמרה אילת המורה
"וואי נכון, טוב דברי איתה אבל היום" לחשתי לשני שניה לפני שניגשה ללוח
"סבבה" השיבה.
"קח את הכסף שלך ותלך מפה!" זרקה רותי את המעטפה שהייתה מלאה בשטרות על השולחן
"חחחח אני הצעתי לך לשכב איתי זה שאת בחרת לשלם לי זאת כבר בעיה שלך" חייך אלי בזמן שספר את השטרות
"אתה לא מתבייש לסחוט אותי ככה??" הסתכלה עליו רותי במבט נגעל
"האמת? כבר לא נעים לי, אבל עד שאני לא אשיג את מה שאני רוצה זה לא יגמר" התקרב אליה
"מה לא יגמר?! אמרת שזהו אני משלמת לך פעם אחרונה"
"אז אמרתי, אמרתי הרבה דברים בחיים" אמר ורותי העיפה לא סטירה
"מה את מפגרת!? בחיים שלך אל תרימי עלי יד!" דחף אותה על הקיר
"לך מיפה" אמרה רותי מבלי להסתכל עליו
"לא רוצה. למה מה תעשי?" אמר בגאווה של שליטה
"אקרא לביטחון" הוציאה את הפלאפון מהבכיס
"חבל.. חבל ששני תצטרך לגלות את זה היום" אמר ויצא מדלת המשרד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ריוייי סיפורים (ע"ר)