הנה זה הגיע,
הרגע הגדול.
הרגע שיוצאים לחופש.
הרגע שמסיימים יסודי.
אוף הרגע הזה!
הרגע הזה כל כך מעצבן!
אני לא רוצה!
פשוט לא!
זה קשה, קשה מאוד!
לעזוב את כולם ואת הכול
ופשוט נגמר!
נגמרו להן מהר 6 שנים!
6 שנים של חברות,
אהבה,
שנאה,
ידידות,
ולמידה.
אני רוצה להמשיך לשמור על קשר!
אבל אין מצב שזה יקרה.
כי בחטיבה מכירים חברים חדשים
אבל אני לא רוצה לעזוב את כולם!
למרות שאין ברירה.
אבל לפחות אותה!
לא לעזוב אותה!
החברה הכי טובה!
שתמיד איתי!
תמיד פה איתי לעזור.דניאל...
ולא רק אותה גם את שאר החברות שלי.
גל,רוני,שי,ניצן,זיו,טופז,טל,תום,קרן,נוי.מ.,עידן
ועוד מלאאאאאאאא מו'3.. ומהשכבה
פשוט לא רוצה לעזוב...
כמו שכתוב על החולצה שנתנו לנו:
נפרדים אך נשארים ביחד...אני מקווה
סורי על החפירה אבל זה מה שאני מרגישה ובשביל זה יש בלוג P:
תגיבווו מלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא
3> עינת
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*+*+*עינת*+*+*