כל הרגשות מתערבבים ובא לך פשוט להקיא הכל, להקיא להקיא להקיא עד שכלום לא נשאר ואז האמת תיהיה שם,

לבנה וטהורה מתחת לכל השקרים ותשחרר אותך מעצמך.

בא לך להקיא הכל על דף. על הקירות ועל השולחן ועל הנייר, ובצורה כזאת שזה באמת יהיה אמיתי ומבפנים, לא להקיא בכאילו

רק כשאתה כנה ואמיתי עם עצמך אתה מבין כמה שבא לך להקיא וכמה שזה קשה, ואתה מנסה, אבל לא מצליח וזה מדכא,

אז אתה מנסה שוב ושוב ושוב אבל אתה מבין שאיפשהו באמצע אתה תמיד משקר לעצמך איכשהו.

אז אתה מנסה להפסיק לשקר לעצמך כבר, אבל איפשהו לשנייה איבדת את זה, והנה שוב זה יצא מזוייף והרגש עדיין בפנים עם השקר.

עם מה לעזאזל הדבקתי אותו לשם, שהוא לא עוזב לי את הדפנות של הבטן?