אם אני טיפשה אז גם אתה

אם עד עכשיו לא רציתי ללמוד השנה בבצפר שלנו אז עכשיו עוד יותר...

אמרו לי יש מערכת שעות ולאף אחד היא לא עולה וזה...

אז דווקא לי היא עולה ומה אני מגלה? כל המורים שאני הכי שונאת מלמדים דווקא אותי!

אפאחד מהמורים שאני אוהבת לא מלמד אותי

אם זה לא מורה שאני שונאת זה מורה שאני לא מכירה

נכון נחמד?

כן גמאני חשבתי שלא

אז תגידו למה אני בכלל נשארת בדרור?

עריכה:

שלוש שאלות מאיזה שאלון שהיה פעם בישרא שאני שתקראו האומנם?

36.מה היא ההחלטה הכי גורלית שלקחת בחיים שלך עד כה?

אם להגיד למאיה מה שאני חושבת עליה או לא (אני יודעת שזה נשמע מטומטם אבל תאמינו לי שזה שינה הרבה)

37.האם ההחלטה שלך השפיע בצורה משמעותית על חיי ההווה שלך?

כן... איבדתי את שתי החברות הכי טובות שלי בגלל שאמרתי מה שאני חושבת .. מראש הן ידעו מה אני חושבת עליה והם גם ידעו שבאיזשהו שלב אני ישבר וימאס לי לשחק את עצמי חברה הכי טובה של מאיה אני לא בנאדם שיכול לשחק מישהו אחר לאורך זמן...

38.אם כן,באיזה אופן הוא השפיע-חיובי או שלילי?

גם וגם... חיובי - כי סוף סוף ניסיתי להכיר אנשים חדשים והכרתי אנשים מדהימים

שלילי? אני חושבת ששלושת הפוסטים האחרונים עונים על זה לא?

חשבתי שזה לא יקרה שאני מהאנשים החזקים שאף פעם לא נשברים

אז הינה אני מודה... גמאני נשברתי

מה שלא קרה לי, מה שלא עבר עלי, עדיין כולם חשבו שאני מאושרת גם אם מישהו ראה אותי בוכה (בעיקר בזמן היסודי) מיד הייתי קמה ומתחילה להשתולל כמו תמיד כאילו כלום לא קרה ,כאילו עבר ואני שוב מחייכת אבל מבפנים? מפנים עדיין בוכה...

אני לא יגיד שרוב החיוכים שלי מזוייפים כי זה לא נכון! גם אם לשניה הייתי עצובה או פגועה אני יכולה לשכוח את זה ולשקוע בזה אחר כך... אני יכולה להנות כל היום עם חברים ולהגיע הביתה ופשוט לפרוץ בבכי...

כן אני מדברת גם על הטיול מים... אני יודעת שההתפרצות שלי לא הייתה במקום, אבל זה היה בטיול ובטיול לא היה לי בלילה את הפינה שלי שבה אני יכולה לפרוק לכתוב דפים על גבי דפים כמו בכל לילה (כן כן אם חשבתם שרק בבלוג יש לי פוסטים ארוכים שלאף אחד אין כוח לקרוא אז טעיתם...) בלילה הייתי עם חברים כי לא רציתי לפספס שניה כי עד הטיול הבט יהיה עוד הרבה זמן =\ בלילה השלישי פשוט לא יכולתי הייתי חייבת לדבר להגיד מה שבא לי את הדבר הראשון שצץ לי בראש אז הוצאתי את זה אולי לא בצורה הכי נכונה אבל זה לא הפריע לי.

אני לא רוצה לימודים , לא מוכנה (נפשית), להתחיל עוד שנה נראלי סיוט! נגמרה לי התקווה האופטימיות לא האמנתי שזה אפשרי אבל כן גמאני נשברתי =\

די! נמאס לי מפוסטים דכאוניים נגמר! לא רוצה! אני חוזרת לכתוב פוסטים שמחים

"אם נחייך אל העולם הוא יחייך אלי" לא?