עבר כבר חודש שלם מאז שהתחלתי ללמוד בפנימייה

ועברו כבר ארבעה חודשים מאז התאונה, אך עדיין קשה לי לעקל את העובדה שאחותי מתה.

אני מנסה כמה שיותר להדחיק את הכאב ולא להישבר אבל קשה לי,

קשה לי להתמודד עם כל המצב הזה לבד.

קרה לי משהו נורא מוזר,

זה היה בערב הרביעי באוקטובר,

כשאיימי, ניקול, ביל ושני השותפים שלו סקוט וליאם שהספקתי להכיר כבר מזמן, ואני ישבנו בטרקלין של הבנות וצפינו בסרט...

________

4 באוקטובר, 2007 – בטרקלין של הבנות

ישבנו כולנו בטרקלין של הבנות וצפינו בסרט כשחצי ממנו כבר עבר.

איימי וביל ישבו יחד מחובקים לאורך כל הסרט, בספה הגדולה שהייתה מול הטלוויזיה ואני ישבתי על ידם.

ניקול ישבה בכורסה הבודדה שהייתה סמוכה לספה הגדולה ושני הבנים האחרים ישבו על הרצפה.

במהלך הסרט הייתה לי מן הרגשה מוזרה כזו שמישהו מסתכל עליי וסובבתי את ראשי לכיוון החלון הארוך שהיה ממוקם מאחורי הספה של ניקול, הספקתי לראות ראש של מישהו מתכופף במהירות, אבל לא הספקתי לראות מי זה היה.

"הכל בסדר?"

שאלה אותי ניקול

"כן"

השבתי לה והחזרתי את מבטי לכיוון הטלוויזיה.

כשהסתיים הסרט השעה כבר הייתה 9:35, החלטתי לחזור לחדר ולישון.

"טוב, נראה לי שאני אלך עכשיו."

"כבר?, את בטוחה שאת לא רוצה להישאר איתנו עוד קצת?"

שאל אותי סקוט

"אממ.. לא, אני עייפה ובא לי לישון!"

"טוב, ביי"

"לילה טוב"

אמרו לי כולם והלכתי.

יצאתי החוצה והתקדמתי אל השביל המוביל למעונות.

הלכתי בשקט, משלבת את ידיי וחושבת.

לפתע הייתה לי שוב את אותה הרגשה מוזרה כאילו מישהו נועץ בי את מבטיו,

הסתובבתי במהירות ולא ראיתי כלום.

המשכתי ללכת עד שכבר הייתי ממש קרובה למעונות ושמעתי רעש שבא מכיוון השיחים שהיו בצד השביל.

סובבתי את ראשי אל השיחים וראיתי מישהו מסתלק משם במהירות.

'מוזר'

חשבתי לעצמי והתקדמתי אל עבר הכניסה לבניין של המעונות.

________

כשחזרתי לחדר, מלא מחשבות הציפו אותי בקשר לאדם שראיתי מקודם בחלון ואחר כך שהתחבא בשיחים.

זה היה נורא מוזר ומפחיד, אבל החלטתי שלא כדאי להתעמק יותר מידי בדברים, זה בטח היה סתם.

________

5 באוקטובר, 2007 – אחרי יום לימודים

אחרי שהסתיימו הלימודים איימי, ניקול ואני התיישבנו על אחד מהספסלים שהיו ברחבי הקמפוס.

ושוב פעם זה קורה,

אותו אדם מאתמול בלילה שוב הפעם חוקר אותי במבטו,

סובבתי את ראשי אל אותו אדם וראיתי אותו מתחבא מאחורי עץ,

מה שהקשה עליי לראות את פרצופו וסוף סוף לגלות מי זה.

'מי זה יכול להיות?, מה רוצה ממני?'

"קייט!?, את בכלל מקשיבה למה שאני אומרת?"

ניקול, שסיפרה לאיימי ולי סיפור חסר משמעות ולא מעניין על איזה חולצה שהיא קנתה בחופש הגדול, קטעה את מחשבותיי ומיד סובבתי אליה את מבטי וחייכתי אליה חיוך תמים.

ניקול המשיכה לספר את הסיפור ה"מרתק" שלה,

ואני מצידי המשכתי לחשוב מי זה האיש הזה שעוקב אחרי עוד מאתמול,

ומה לעזאזל הוא רוצה ממני.

"את באה לחדר?"

שאלה אותי איימי אחרי שניקול סיימה את הסיפור שלה.

"לא, אני עוד מעט  באה, תלכו בלעדיי."

"או.קיי"

אחרי שאיימי וניקול הלכו לחדר סובבתי שוב את מבטי לכיוון העץ, אבל הוא כבר לא היה שם.

המשכתי להסתכל על העץ ולחשוב על האיש המוזר הזה.

"בו"

שמעתי מישהו מאחורה לוחש לי בתוך האוזן

הסתובבתי וראיתי את סאם.

"היי"

"מה קורה?, הכל בסדר?"

"כן, סתם פשוט היה שם מאחורי העץ מישהו ו.. לא משנה, סתם"

התחלתי למלמל כל מיני דברים אל סאם שהסתכל עליי במבט לא מבין.

________

סאם ואני טיילנו בקמפוס וסיפרתי לו על האיש המוזר.

הוא בתגובה אמר שזה בטח סתם איזה מישהו שהתאהב בי ורוצה להזמין אותי לצאת איתו,

אבל אני סירבתי להאמין לכאלה שטויות ולא הבנתי מאיפה סאם הביא את זה פתאום.

קמתי מוקדם ביום שבת בבוקר והחלטתי לצאת קצת החוצה לטייל.

התארגנתי מהר ויצאתי מהחדר בשקט כדי לא להעיר את איימי וניקול.

יצאתי מבניין המעונות ושוב הפעם יכולתי לראות מישהו מסתתר מאחורי השיחים שהיו בצד השביל.

התקדמתי אל השיחים במטרה להבין מה המשוגע הזה רוצה ממני בשבת בבוקר, כשהייתי כבר ממש קרובה שמעתי מישהו קורא לי.

________

6 באוקטובר, 2007

הסתובבתי לכיוון הקול שקרא בשמי.

"סאם."

מלמלתי בזמן שהוא מתקדם לעברי.

"מה איבדת שם?"

שאל אותי לפתע סאם

"איפה?"

"בשיחים"

אמר והצביע עליהם

"שום דבר מיוחד"

"אני יודע, זה בטח המאהב הסודי שלך"

אמר כשחיוך מטופש נמרח לו על הפרצוף

"מה!?, אין לי שום מאהב סודי"

"כן, בטח"

סינן והלך משם כאילו לא היה.

הסתובבתי שוב אל השיחים, אבל המניאק הקטן כבר הספיק לברוח.

________

אני חושבת שעדיין לא סיפרתי לכם,

אבל סאם ואני הפכנו לידידים ממש טובים בחודש האחרון,

למרות התנגדותן של איימי וניקול.

________

לאחר שסאם הלך,

המשכתי ללכת וכבר יצאתי מאזור המעונות.

נעצרתי לרגע וממולי יכולתי לראות את אותו איש מעצבן שלא מפסיק לרדוף אותי מסתתר מאחורי חומה.

התקדמתי במהירות אל עבר החומה, לא מסתכלת לצדדים

ולפני שהספקתי להגיע אל אותו אדם,

נתקלתי במישהו.