חזרתי! 
בסוף אני שמה לכם פרק היום
כי מחר אני לא אהיה כל היום בבית
אז...

הרמתי את ידי הרועדת אל הידית ופתחתי את הדלת.
לא האמנתי למראה עיניי,
"ליזי!?"
הלם תקף אותי והרגשתי איך הראש שלי מסתובב והראייה שלי נחלשת,
מעדתי מעט והרגשתי את ליזי תופסת אותי,
"קייט?"
אמרה ליזי, היא באמת חיה?
לפתע עייני נסגרו והכל מסביב הפך להיות שחור.
________
ואני עוד חשבתי שהלילה הזה לא יכול להיות מפתיע יותר.
אבל עכשיו אני תוהה לעצמי אם כל זה בכלל אמיתי?
יכול להיות שאני נמצאת עכשיו בתוך המיטה שלי מתחת לשמיכה החמה,
שקועה בשינה עמוקה וחולמת על אחותי קמה לתחייה?
או שכל זה כן אמיתי וליזי אכן בחיים וזה פשוט יותר מידי בשבילי לעקל?
איך בכלל כל זה קרה?
________
1 בינואר, 2008
פקחתי את עיניי במקום לא מוכר,
"איך היא הצליחה לברוח?"
"אני באמת לא יודע, אבל אסור לתת לזה לקרות שוב."
שמעתי קולות לא ברורים, הסתכלתי מסביב וכל מה שראיתי זה ארבע קירות אפורים ומקולפים, ומיטת ברזל שכנראה ישנתי עליה עד עכשיו.
היה ריח נוראי באוויר ובקושי הצלחתי לנשום.
קמתי מן המיטה והיא השמיעה חריקה חזקה ולא נעימה במיוחד לאוזניים.
"אתה חושב שהיא התעוררה?"
"נראה לי שכן"
שמעתי שוב את אותם הקולות, שהחלו להישמע לי פתאום כל כך מוכרים.
שנייה אחר כך ראיתי את דלת הברזל החלודה נפתחת
ושם עמד הנער המוזר הזה מהקפיטריה וה'הפתעה' שלו.
"מה אתה עושה פה?"
שאלתי והסתכלתי עליו במבט רצחני.
אני בכלל לא מכירה אותו וכבר הספקתי לתעב אותו יותר
משתיעבתי אי פעם מישהו בחיים שלי.
הוא לא ענה ורק התקדם לעברי כשהוא מחזיק משהו בידו.
הוא כבר היה ממש קרוב אליי והוא החזיק את הדבר הזה אל מול פניי,
ושוב הכל הפך להיות שחור פתאום.
בחדר של איימי, ניקול וקייט
הרגשתי מים קרים נשפכים על פרצופי
קמתי בבהלה,
"ליזי?"
אמרתי והסתכלתי מסביב וכל מה שראיתי זה את ניקול עומדת על ידי עם פרצוף מבוהל.
"לא, זאת רק אני"
היא אמרה,
"איפה ליזי?"
שאלתי וקמתי ממיטתי שאין לי מושג איך הגעתי אליה.
"מי זאת ליזי?"
שאלה ניקול, לא מבינה על מה אני מדברת.
"מה קרה?"
נכנסה פתאום איימי מפתח הדלת, מבוהלת לא פחות מניקול.
לא התייחסתי אליה והתקדמתי אל הדלת ויוצאת אל המסדרון, מחפשת אחר ליזי.
אבל המסדרון היה ריק מאדם.
השעה הייתה בערך 3 לפנות בוקר וכולנו עדיין היינו לבושות בבגדי המסיבה.
נכנסתי בחזרה לחדר, מעט מבואסת חייבת להודות.
אבל מה לעזאזל חשבתי לעצמי? ליזי לא יכולה סתם ככה להופיע בכניסה לחדרי.
"טוב, מישהו מוכן להסביר לי מה קורה פה?"
שאלה איימי כשהבחינה בי נכנסת.
"למה התקשרת אליי?"
פנתה איימי אל ניקול וכאן כבר איבדתי אותן לגמרי.
"אני באמת לא יודעת,"
החלה לומר ניקול, עדיין מבוהלת
ואני התחלתי לחפש בחדר אחר סימני חיים מליזי בתקווה למצוא משהו,
למרות שידעתי שאין לזה סיכוי.
"התקדמתי אל החדר והדלת הייתה פתוחה וכשנכנסתי ראיתי את קייט מעולפת על הרצפה,"
המשיכה ניקול לספר לאיימי.
"קייט, מה את עושה?"
שאלה איימי כשראתה אותי מסתכלת מתחת למיטה כמחפשת אחר משהו.
הייתי ממש מבולבלת ועדיין לא קלטתי שכל הקטע הזה עם ליזי בכלל לא אמיתי ואני סתם הוזה, אבל לא רציתי לוותר, רציתי כל כך שהיא תהייה לידי עכשיו ושכל זה לא היה סתם.
"בטח מחפשת את ליזי"
מלמלה ניקול,
"מי זאת?"
"אני לא יודעת אוקיי, איך שהיא התעוררה היא ישר אמרה 'ליזי'"
איימי התקרבה לעברי והרימה אותי מהרצפה,
"מי זאת ליזי?"
היא שאלה, מבולבלת מכל הסיטואציה הזאת.
________
מה אני אמורה להגיד לה עכשיו?
שיש לי אחות תאומה שמתה בתאונת דרכים ועכשיו היא פתאום קמה לתחייה.
אני כל כך מבולבלת,זה אף פעם לא קרה לי.
כמובן שתמיד הרגשתי בחסרונה של ליז
מאז התאונה אבל מעולם לא דמיינתי אותה חוזרת אליי.
________
איימי הסתכלה עליי במין מבט של סימן שאלה, מחכה לתשובתי,
אך אני רק עמדתי שם והסתכלתי עליה, לא מוציאה מילה מפי.
"אני שונאת אותך!"
לפתע נכנסה ילדה בלונדינית לבושה בבגדים חושפניים במיוחד מפתח הדלת, בסערה.
היא נעמדה מולי והסתכלה עליי עצבנית כשהיא מניחה את שתי כפות ידיה על מותניה הצרות.
"את מי את שונאת?"
שאלה ניקול בקול מעט רועד ונעמדה מאחוריי, כנראה היא ממש נבהלה מהילדה הזאת.
"אותך!"
אמרה והצביעה עליי,
"אותי?"
"כן אותך"
אמרה ושילבה את ידיה.
"אהההה... אני שונאת אותך!!"
בלייר נכנסה לחדר וצעקה עליי, נעמדת על יד הילדה הבלונדינית.
"תעמדי בתור."
מלמלתי וגלגלתי את עיניי.
"קייט, מה הולך פה?"
שאלה איימי והסתכלה עליי מהצד במבט חשדני,
"אם הייתי יודעת, הייתי מספרת לך."
עניתי לה.
"קייט, אנחנו צריכם לדבר!"
הפעם היה זה תורו של סאם להתפרץ אל החדר.
'מה כולם רוצים ממני בשלוש לפנות בוקר?'
נאנחתי בכבדות.
"תתחפף ילד, אני באתי לדבר איתה ראשונה."
התנפלה הבלונדה על סאם.
וככה התחילה לה מלחמה בין איימי, בלייר, סאם ובלונדי,
מי ידבר איתי ראשון.
אני בינתיים הספקתי לקחת את הטלפון הנייד שלי ולברוח מהחדר.
________
רציתי לברוח משם כמה שיותר מהר
לפני שמישהו שם יהרוג אותי.
ממש פחדתי מבלייר שאולי באה לנקום על מה שקרה מקודם.
________
1 בינואר, 2007 - במזרקה
התיישבתי על יד המזרקה שכל כך אהבתי.
הכל מסביב כל כך שקט ורגוע, בלי דרמות ושטויות כאלה.
זה מקום פשוט מושלם לשבת בו ולהירגע.
וכמובן לשקוע במחשבות מטרידות.
חשבתי על כל מה שקורה לי בתקופה האחרונה,
על מה שקרה עם בלייר,
על הנשיקה של סאם,
על הבוקס של טום,
על הפתק המוזר,
על הופעתה של ליזי,
על החדר האפל,
על השיחה המוזרה,
על זה שאני מתעלפת יותר מידי פעמים לאחרונה,
על הילד המוזר מהקפיטריה,
על ה"מסתורי",
על המעטפה,
על השוני בהתנהגותן של איימי וניקול,
על מה שקרה לפני דקות ספורות בחדר...
"קייט?"
לפתע קטע קול את מחשבותיי.

מבולבלים? גם אני!
אין מתח אבל לא נורא.
בכל מקרה,
אל תתבאסו בקשר לליזי שום דבר עדיין לא סגור.
הולכות להיות עוד כל כך הרבה הפתעות בסיפור
שאתם לא תבינו מאיפה זה בא לכם XD
אין לי מושג מתי יהיה פרק 12
אבל אני מבטיחה לשים אותו כמה שיותר מהר.
ביי ♥