..It's my life

אני לא יודעת מזה באמת שלא..

אולי זה הלחץ מבצפר אולי סתם מהמשפחה

אבל מה שבטוח שאני לא יודעת מה זה..

תמיד כשהייתי עצובה סבא שלי היה אומר לי שיהיה בסדר

ומהפעם האחרונה שהוא אמר את זה שום דבר לא היה בסדר

הכל רק נהיה יותר גרוע אז אולי היו כמה דברים טובים

אבל מה שבטוח שהם לא רבים..

עכשיו לקראת סוף השנה כשאני מסתכלת אחורה ומבינה כמה

השתניתי וכמה התבגרתי השנה ובכלל מכיתה ז' הכל התהפך

הפכתי להיות אחרת אולי עדיין אותה לחוצה ועצבנית אבל מבפנים משהו השתנה

אולי גם מבחוץ טיפה.

אבל אם הייתם מכירים אותי מאז כשהייתי קטנה הייתם שמים לב לזה

הייתם רואים שאני לא אותו הדבר..

אז יש את החבורה של הבנות אבל גם זה כבר לא אותו הדבר

קצת התפרקנו לא שזה לא טוב אבל לפעמים זה מרגיש לבד

בינתיים אלה שעדיין איתי הם החברים האמיתיים

ונויה, פסחזון, פינטו, ענת, עמית  ואפילו יובל (דותן) תודה גם אם אני לא אומרת את זה

כל הזמן תודה שאתם איתי.. 3>