לא יודעת מה יש לי אני מניחה שזה בגלל כל התקופה והלחץ!!
הלימודים, החברות הכל!!
זה מרגיש ממש לבד..
זליג עוברת להרצליה וזה סופי..
שנה הבאה כבר לא נלמד איתה, לא נצא איתה
וזה באמת מבאס =\
אני לא רוצה שהיא תיסע!!
*ואני מתגעגעת אליו ממש ממש הוא כלכך חסר לי..
אומרים לי שהוא שומר עליי אבל הוא היה עסוק בלשמור עליי
והוא לא שמר על עצמו וכבר עברה חצי שנה שלמה בלעדיו
הפסח הזה היה הכי שמח והכי עצוב בו בזמן
הוא היה חסר שם בראש השולחן..
מי שיארגן את הסדר וישתיק אותנו ויקרא ומישהו שנאהב לשמוע
שכל פעם שהוא נכנס החדר זוהר!
זה כבר לא יקרה יותר.. ורק המחשבה על זה
אף אחד לא אמר שהוא חסר
אבל כולם הרגישו את זה כולם אי אפשר להגיד שלא
היה מתח כזה כאילו הוא היה שם אבל הוא לא היה.
נזכור אותו רק מתמונות ומהזיכרון הקצר שלי איתו..
אני לא אשכח בחיים!! *
"לא זה לא יהיה השיר שלנו
זה רק הכאב שמתעטף
ועם הזמן זה עוד יותר שורף
לא זה לא יהיה השיר שלנו
לא תדעי שכתבתי בשבילך
איך שבכיתי בגללך.."