בגוף מדבר |
כינוי:
אנטולי בן: 34 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 6/2008
זה קו דק. כשאני מתנסח אני תמיד מחפש את המילים שאני באמת הייתי משתמש בהן. אבל בו-בזמן אני בהלך הרוח הזה של הכתיבה, ושל השפה היפה והשפה הנדירה והמרשימה. של להשתמש בשפה מפוצצת כמו בו-בזמן, הלך רוח.
בא לי לכתוב שבא לי. אבל יש ברצוני לכתוב כי יש ברצוני. זה מציג את הדילמה די טוב. הפשרה היחידה שאני מוצא היא שאני רוצה. אבל גם אז, כשאני מכריח את עצמי ללכת למקום של הפשרה שוב ושוב, היא מתחילה גם להרגיש לי כמו משהו שלא הייתי אומר, וגם כמו משהו שלא הייתי רוצה לכתוב. זה קו דק.
איבדתי את העיפרון שלי. תזכורת, הכל דבש.
| |
|