היי,מה איתכם?
מצב רוח שבוז נפל על כוחותינו
חוסר רצון לחייך,שלא נדבר על לצחוק
מן פסימיות שכזו
בדיוק לפני מבחנים- לא מתאים לי..
כל מי שנכנס לבלוג,קורא את הפוסט
ויש לו בן/בת זוג ,
אני דורשת לשלוח לו הודעה כרגע
שאומרת :כמה טוב שיש לי אותך.
למה?
זה מזל ,אני אומרת לכם.
אחלה של דבר.
הלוואי עליי.
אוכס שוב אני והפסימיותשלי..
אין לי כבר כח
ושוב בא לי לבכות
אף אחד לא שם עליי
(ולא בקטע רק של אהבה)
בכללי
נמאס לי לחשוב על הסבל או הכאב שלי
פשוט נמאס