"אפשר לחיות חיים שלמים על יד... אבל מגיע לי יותר."

קניות (גם לעצמי וגם לצבא)

לקרוא כמה שיותר ספרים

לילה לבן בתל אביב

חו"ל (כנראה ללונדון)

לחזור לנגן בגיטרה

ים והרבה

להשתזף

לצלם ליפ דאב ולהשתתף בו

עבודה

לדעת את כל החוקים של הפוטבול

ללבוש את תלבושת הפוטבול של אחד משחקני HAWKS כפ"ס

מסיבות גיוס וימי הולדת

לפחות 2 ערבי בנות

מקס ברנר! לפחות פעמיים

לשכנע את ההורים שירשו לי לנהוג לבד (המלווה משתחרר לי ביום חמישי הקרוב)

להשלים את כל הפרקים ב – pretty little liars

לנסות להיגמל מהפייסבוק

להתגבר על כל הכאב מהזמן האחרון... 

כל התקופה האחרונה עשתה לי חשק לחזור לכאן ולכתוב

אז איפה אני היום? 

רגע לפני סיומן של 12 שנות לימוד, נשארו רק שתי בגרויות בסה"כ

רגע לפני סגירת מעגל של השנים המשמעותיות ביותר בחיי, מכל בחינה שהיא - חברים,אהבה,משפחה,חוויות,ובעיקר האני הפנימי של עצמי.

רגע לפני החגיגות הגדולות של הקיץ, מסיבת סיום, אפטר, נשף ואינספור מסיבות פתיחת קיץ וגיוס של חברים.

פאקינג קשה לי להאמין שאני בקרוב הולכת לעלות על מדים ולהיות חלק מהגוף העצום והאדיר הזה שנקרא צה"ל

החיים הולכים להשתנות מקצה אחד לשני וזה עדיין קשה לקליטה.

רמת הרצון שלי לגיוס גדלה עם הזמן ואין משהו שיותר בא לי עכשיו מלהתחיל עם זה. עם כמה שאומרים שזה יהיה קשה, ואני לא אכיר אף אחד.

הרי אומרים שמה שלא הורג אותך מחשל אותך :-)