בוקר טוב.

מצו חיפוש בחשד לשימוש בסמים,

לחקירה,

ליידוע ההורים שילדתם הקטנה סובלת מהפרעות אכילה.

*מצאו אצלי בארון את הלקסעדין*

יודעים מה?

נמאס לי!

אני מרגישה כ"כ שבורה.

את פשוט ילדה מטומטמת! תראי, האפילו המחזור חזר להיות סדיר (ואני כמו ילדה עוד יותר מטומטמת מתלוננת על זה).

אוח! אני כ"כ כועסת על עצמי..

יודעים מה, כמה שהתלוננתי על זה שאני לא מצליחה לבכות.

הדמעות בפתח, הגרון חנוק.

ואני עדיין פאקינג לא מצליחה להוציא את מה שאני כ"כ צריכה לשחרר!

לא עוזר לי כבר לדבר, לא עוזר לי כבר לכתוב, ולא יעזור לי לצרוח על העולם (כי אני לא אחת שתעשה את זה), אז למה הדבר היחיד שאני מרגישה שיכול לגרום לי סוג כלשהו של שיחרור - לא מצליח.

אני מרגישה חלשה.

אני מרגישה שהובסתי. מבחינה רגשית ומבחינה פיזית.

כ"כ קשה לי, אבל כ"כ חשוב לא להראות את זה. יותר קל כשלא צריך להראות, ככה לא צריך לדבר על זה (ואני לא בן-אדם שמדבר).

שמישהו ייתן לי איזה שתי כאפות ויחזיר את ה'אני' הישנה!

ה'אני' השמחה, החזקה..

אה, כן, ונחשו מה, העלתי במשקל. כמה ברור, הא..

__________________________

טוב, אז מסתבר שבכ"ז המחזור לא באמת כ"כ סדיר.

קיבלתי בתחילת החודש, נגמר ב 8.9 (ארח- כ4-5 ימים).

לאחר מכן, קיבלתי שוב פעם ב 26.9 (ארח- יומיים).