אז רציתי להגיד שאני עוד בין החיים.

תקופה מעט מבולבלת עוברת עליי כעת, אז יצא שנטשתי מעט את הבלוג.

אבל אני יכולה לשתף אותכן בזה שמאז שבסוף שאותו יום לא אכלתי את החזה עוף (כ"כ הייתי גאה בעצמי!), ומאז היו גם שתי מסיבות.

בראשונה אכלתי מעט חטיפים, שתיתי אלכוהול, ואז מבחירה הלכתי והקאתי (מצחיק כמה שאנשים הסתכלו על זה באופן טבעי למרות שלא הראתי סימני בחילה ופשוט דחפתי אצבעות), ואז שתיתי עוד.

במסיבה השנייה יצא שאכלתי מעט יותר (פיתה וחצי עם המבורגר, חומוס, וקטשופ), וגם הפעם- אכלתי, שתיתי, הקאתי (אבל הפעם לא הצלחתי ממש להוציא הכל), והמשכתי לשתות.

אני יכולה להגיד שמאז עשיתי לעצמי צום של כ25 שעות, הפסקתי להישאר מפוקחת, נכנסתי למאנצ', אכלתי, חידשתי את אספקת הלקסעדין שלי, ועכשיו הקיבה שלי מתפוצצת (בתהליכי הירגעות).

ואת הימים הבאים אני אעביר בטוב. אני מרגישה את זה.

נו, תיארתי לעצמי שזה מה שיקרה.

ברגע שאני מציבה לעצמי תפריט עם (בערך) שעות אכילה, הרבה יותר קל לי.

אה, וגם סוף-סוף הייתי היום בחדר כושר! (מאז יום שישי..)

יום ד'

-נמחק-

בחדר כושר,

אליפטי (משולב) - 400 קלוריות שנשרפו,

150 כפיפות בטן, ותרגילי שרירי ידיים ורגליים (מעט מהרגיל).

סה"כ 55 דקות אימון.

__________________________

היום התגלה לי שאני מוזמנת ל"על האש" אצל חברים.

נרשה לעצמי רק חתיכת חזה עוף במיונז (מתכון של אחד החברים).

אם בכלל.