החופש כבר לא בפתח, כבר לא אוטוטו, כבר בלי 'לא'.
הוא פה.
איזה הרגשה נהדרת יש לחופש הזה. באמת נהדרת.
בחופש הזה אני רוצה להשתפר.
אני לא כזאת. אני לא מכירה את עצמי בתור אחת שבוכה בלילה אל תוך הכרית.
זאת לא אני!
אני מקסימום מדחיקה, מרגישה קצת מגעיל בפנים, אבל לא בוכה.
אני לא נכנעת למצב, אני פשוט משקרת לעצמי שזה אחרת וממשיכה הלאה.
החופש זה ישתנה.
אני מקווה.
חג שמח לכולם! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
