כחצי קילו בשבוע.. במשך שלושה שבועות..

קילו וחצי פשוט נשל ממני..

קצת מפתיע.

לא תכננתי את זה, אבל שאני אתלונן? ועוד אחרי שאכלתי נורמאלי (הדיאטנית מתעקשת שזה מעט ורצוי להוסיף לפחות פרוסה/פרי לקחת לביה"ס), חה.

אז הנה, זה אפשרי! אפשרי לרדת במשקל גם בלי הרעבות, הקאות, והשאר הקקי הלא נעים.

(מעניין מה היה קורה אם הייתי משלבת ספורט בכל העניין..)

ועם כל האושר שבעניין, קצת מלחיץ אותי (הרגעי!) כל הקטע הזה. בכ"ז, זו ירידה יחסית משמעותית (בשבילי לפחות), וזה היה לא הכי צפוי (רצוי, אך לא צפוי).

מעניין אם זה יימשך..

אה, כן. הדיאטנית לא היססה ודאגה ליידע אותי שאם הירידה הזאת תמשך, היא תאלץ להתחיל לדאוג.

מי אני שאגרום לה לדאגה מיותרת..

מי היה מאמין.. אני מרגישה חייה, ובכ"ז יורדת במשקל..

- להוסיף ארוחות ביניים קטנות (לפחות בביה"ס)

חחח.. אני כבר רואה איך זה נמשך.

ההתלהבות הרגעית הזאת, הרצון העז שזה יימשך, ובסוף- סוג של התאכזבות.

אבל לא נורא, קצת נוח לי ככה.

קצת.

סופ"ש מהנה :)