משהו שם בפנים צוהל ושמח.

משהו שם בפנים מברך את החוסר תיאבון שפקד אותך בימים האחרונים.

אבל משהו אחר, משהו קצת שונה, משאיר אותך על הקרקע.

דואג לכך שגם אם את מאוד לא רוצה, את תאכלי.

את הרי מכירה את עצמך..

זה מתחיל מחוסר תאבון, ליום ללא אוכל, לתחושת הקלילות, לריגוש, ולבסוף- להתמכרות לרעב.

פתאום נזכרתי :

רופאה : "מתי הייתה הפעם האחרונה שהשתמשת במשלשלים?"

אני : "עוד פעם אחת אחרי שגילו אותם" (אני חושבת..)

"שלפני כמה זמן זה היה.. חודש וחצי ככה?"

"משהו כזה"

"ומאז לא נגעת בזה?"

"לא"

"ככה בקלות הצלחת להגמל מזה?"

"מסתבר.."

ככה בבום. הכל השתנה ב180 מעלות.