לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החיים, זה קורה...


החיים, גם לי זה קורה.. בואו תגלו...

Avatarכינוי:  Noam's Love

בת: 31

תמונה



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

4/2008

פרק 5:


פרק 5:

 

-בוקר-

 

ביל קם מוקדם.

כרגיל.

הוא נכנס למקלחות כשכולם ישנים, כדי להרגיש יותר  נוח.

הוא לא רצה להסתכן שתתרוצץ השמועה בשכבה עד כמה יש לו קטן או על כמה הוא לא גברי כי אין לו שערות בחזה.

הוא לבש את מכנסי הג'ינס שלו, חולצה שחורה צמודה ומעל את גלימת בית הספר שלו ויצא למדשאות,

מתיישב בין עצי האלון ומביט אל האגם בין עליהם.

"בוקר טוב" נשמע קולה הרך של הרמיוני.

"בוקר" הוא מלמל כשראה אותה.

שערה היה אסוף בקוקו מרושל, וקווצות שיער אחדות נפלו על פניה מה שנתן לה מראה ילדותי,

אך בו בעת חולצתה הצמודה ומכנסי הסקיני ג'ינס הבליטו את המקומות החשובים.

"ולמה אתה ער בשעה כזאת?" היא התיישבה לידו.

"סתם, אני אוהב לקום מוקדם" הוא שיקר.

"אוקיי, אם אתה אומר" היא גיחכה מעט.

"מה קורה?" היא שאלה אותו.

"בס.. בסדר…" הוא אמר.

אף אחד לא התעניין אף פעם בענייניו.

אף אחד לא התעניין בו.

הוא עוד לא התרגל לזה שבחורה באמת מדברת איתו ונמצאת איתו מרצונה החופשי.

"ואיתך?" הוא שאל ספק בכדי להיות מנומס ספק מהתעניינות.

"גם.." היא אמרה.

בעיניה האגם השתקף, פי מאה יותר יפה מאשר במבט ישיר.

"מה? יש לי משהו על הפנים?" היא שאלה והחלה להסמיק.

"לא.. לא בכלל לא!" הוא קפץ.

"אז למה אתה מסתכל עליי ככה?" היא שאלה מסמיקה עוד יותר.

"כי.. כי…" הוא ניסה להתחמק.

"פשוט, שיש לך עיניים מדהימות" הוא חייך מבויש.

היא הסמיקה עוד יותר, אם הדבר היה בכלל אפשרי.

"תודה" היא חייכה חיוך קטן.

ביל הפנה את מבטו לאגם וראה איך השמש משתקפת בו בצורה מושלמת ונעימה.

"הרמיוני? איפה היית? חיפשתי אותך בכל מקום מותק" שמע ביל קול מוכר.

"טום!?" הוא נעמד.

"היי אח קטן, תכיר זאת.."

"הרמיוני אני יודע" קטע ביל את טום המחויך.

'אוי נכון, אתמול ראינו אותו ואת בן' חשב טום.

"מה עשיתם כאן?" שאל טום וחיכה לתשובה מאחד מאיתנו.

"סתם, דיברנו" אמרה הרמיוני ולטשה את עיניה באבן בקרבת שורשי עצי האלון.

"הוו, אוקיי" חייך טום "בואו נלך לארוחת הבוקר יחד".

"אני אוותר" אמר ביל והתיישב בחזרה על הדשא הקריר.

הוא כעס.

הוא געש.

'איך זה הגיוני שעד שמישהי מוצאת חן בעיניו, היא נשבת בקסמו של אחיו התאום?' ביל אחז בענף גדול והחל לעקם אותו.

ניסה לשבור אותו.

'וגם כן טום! הרודף שמלות הזה!! איך היא חייה עם הספק שהוא יבגוד בה?'

הוא ניסה להוציא את כל הכעס על הענף המסכן, אך זה לא נשבר.

'אני...'

'אני... א..'

'אני אע.. אעשה..'

'אני אעשה הכול...'

'אני אעשה הכול כדי שהם ייפרדו!!'

ביל שבר את הענף והרגיש איך ליבו מתנפץ בקרבו.

נכתב על ידי Noam's Love , 18/4/2008 18:10  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



495
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , יצירתיות , תחביבים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNoam's Love אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Noam's Love ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)