ניקי הסתכלה על השעון שבמחשב של מייקל, השעה הייתה עשר והיא אמרה "טוב, אבא שלי דואג לי" ובאה לצאת, אבל לפני כן מייקל חיבק אותה ואמר "לא לא אל תשכחי גם כשעצוב לך יש לך אותי" היא שמעה האת השיר הזה פעם באסיפה של הקהילה היהודית באוסטרליה ונדלקה עליו, זה היה השיר הראשון שלה בעברית, היא רק חייכה ואמרה "אני כאן...". היא חזרה לביתה וראתה את אביה וחברתו מתנשקים...

-

שימו את זה: http://www.youtube.com/watch?v=_tTtPWvymDk

ניקי הרגישה צביטה קטנה בלב, היא הבינה שזה כבר לא יהיה רק היא ואביה בתמונה, היא סגרה את הדלת אחריה בצורה שהם ידעו שהיא כאן, אבל הם לא שמעו, כנראה הם היו יותר מדי עסוקים בינם ובין עצמם, זה כאב לה אבל היא פשוט הלכה לחדרה וסגרה את הדלת. היא נשכבה על המיטה ולא יכלה להירדם, העניין עם חברה של אביה כל כך הטריד אותה... חצי שעה עברה והיא עדיין לא נרדמה, פתאום הפלאפון שלה צלצל, זה היה אביה, הוא שאל "היי ניקול איפה את?" היא מאד התרגזה על המשפט הזה, אבל חשבה שבטח ההיא שם עוד, האנגלית יצאה לה בשטף מהפה

שילה הלכה במסדרון החטיבה לבדה, ידיה היו תקועות בכיסי הג'ינס שלבשה. זה היה כבר אמצע ההפסקה השניה והיא לא ראתה את עומר כל היום, היא גם לא רצתה לראות אותו, הרי עד עכשיו הם היו ידידים אחים כאלה והנשיקה הייתה ממש לא במקום... היא הלכה לחדר התזמורת שבבית סיפרה, היא אף פעם לא ביקרה בו קודם כי הוא לא עניין אותה, כמו רוב הדברים במקום הזה שנקרא חטיבה. כל מיני סוגי גיטרות נגלו לעיניה והיא הוקסמה, היא הלכה לגיטרה אקוסטית יפה במיוחד וחיברה אותה למגבר, היא התחילה לנגן את השיר שהכי דיבר אליה ברגע זה.

I wake up in the morning
Put on my face
The one that's gonna get me
Through another day
Doesn't really matter
How I feel inside
This life is like a game sometimes

Then you came around me
The walls just disappeared
Nothing to surround me
Keep me from my fears
I'm unprotected
See how I've opened up
Oh, you've made me trust

'Cause I've never felt like this before
I'm naked
Around you
Does it show?
You see right through me
and I can't hide
I'm naked around you
and it feels so right…

Yeah yeh…

היא הרגישה שבאמצע השיר מצטרפת אליה חשמלית, היא הרימה את עיניה מהגיטרה שניגנה עליה וראתה שזה עומר, היא הפסיקה לנגן. עומר הסתכל עליה במבט מוזר, "מה יש?" שילה ידעה שהוא ידע "אתה יודע מה יש" היא תקעה בו מבט חודר,

"כן אני יודע, רק כדאי שתספרי את הצד שלך לא?"

"זאת די שאלה רטורית" היא ענתה לו בקול אדיש, ללא רגש, אבל לא הרגישה עם זה בנוח.

"טוב עומר, תקשיב... מה שהלך אתמול זה דיי מוזר ו... זה דיי לא יחזור על עצמו כדי לא להרוס את מה שהיה בינינו... מסכים?" שילה אמרה לו והסתכלה בעיניו כדי להבהיר שהיא מתכוונת לזה.

"אהה... סבבה... אם את רוצה" הוא הכחיש את הכאב.

"אז... ידידים?" שילה אמרה בהיסוס, עומר הניד בראשו בהסכמה.

הם הלכו לכיוון דלת חדר המוסיקה, מנסים להתנהג כרגיל ונתקעו ביוסי, המורה האחראי על התזמורת, הוא רתח מכעס שמישהו נגע בכלים היקרים שלו וצעק עליהם "גברת ראמון ומר דור, אתם יודעים במפורש שאסור להיכנס, עכשיו אתם נשארים לריתוק לאחר שעות הלימודים", שניהם גילגלו עיניים והנהנו בראשם. "את באמת מתכוונת ללכת לריתוק הזה?" עומר שאל

"כן, מה חשבת?" היא פשוט לא הבינה איך הראש שלו עובד

"אני לא הולך לזה, לא עשינו שום דבר רע, זה רק הטיפש הזה"

בימים שלפני הנשיקה, בזמנים טובים יותר היא הייתה צוחקת ומבריזה איתו, אבל עכשיו... עכשיו הכל שונה... זה לא כמו פעם... 'עכשיו בטח גם אליו אני אסגר' היא חשבה, היא כל כך כעסה על עצמה, מה לעזאזל היא חשבה??

 היי אנשים,

הממ מזמן לא העליתי פרק

ו.. אני ממש מצטערת

קודם כל, בניגוד לחודש הקודם של החופש

אז בחודש הזה אני ממש עסוקה

וחורשת למבחנים ובלה בלה

אז פשוט לא מצאתי את הזמן

ואת הכוח להעלות פרק- סורי אנשיים

אבל מעכשיו נראה לי שאני לא

אמתח אתכם יותר מדי

אז... תהנו

-

נ.ב. גמאני חושבת שדביר מניאק ^^

נ.ב.ב תודה לדנדיי על העיצוב המדהיים הזה!

שימו את השיר הזה: http://www.youtube.com/watch?v=3sJPUTTfNbg

בינתיים עומר ישב בביתו וחשב 'איזה מניאק דביר, הוא תמיד נראה לי לא בסדר כזה, לא מקובל עלי שהוא פגע בילדה שלי, אבל אני אהיה כאן... בשבילה"

הוא שמח ששילה באה אליו הוא אהב את הקרבה שלהם, הוא אהב... הדלת של חדרו

נפתחה, זאת הייתה שילה, היא ניגשה אליו והתחילה לבכות בלי לומר מילה, הוא ליטף

הם התנשקו כמו שאף אחד מהם לא התנשק בחיים, טוב... בעצם זאת הייתה הנשיקה הראשונה

של עומר, הא היה כל כך בעננים... שילה התנתקה ממנו וחזרה שוב לבכות, הוא ניסה לנשק אותה

שוב, אבל היא שמה את אצבעה על שפתיו "חיבוק זה מספיק" היא אמרה ונפלה על כתפיו בוכה.

ממש ברגעים אלו ניקי ישבה עם אביה וחברה שלו, שרון. היא שיחקה בגוון השחור שבשיערה

הג'ינג'י והרגישה ממש לא נוח, אביה וחברה שלו דיברו וצחקו בניהם והיא הרגישה כאילו שהיא

אוכלת ארוחת ערב לבד, אביה הרגיש בזה וניסה לשתף אותה בשיחה "אז ניקי, את יודעת ששרון

עובדת בהוצאה לאור?" ניקי הסתכלה בו, היא הבינה מה הוא ניסה לעשות "נו ו...?" היא ענתה לו

בטון מרגיז, אבל אביה לא התייאש "היא יכולה להוציא את אחד הסיפורים שלך לאור", שרון הצטרפה

לשיחה "לא רון, אני גם כתבתי סיפורים ולא רציתי שאף אחד יקרא אותם, גם את לא רוצה ניקי, נכון?" היא דיברה בקול שנשמע לניקי צבוע וקרצה לה, ניקי הרגישה בחילה מרוב המתיקות שבבחורה אבל גייסה את כל המאמצים כדי לא להרוס לאביה "נכון" היא ענתה והורידה את ראשה

ניקי דפקה בדלת ביתה של שילה, אחיה מייקל פתח את הדלת בבוקסר והיא הסמיקה נורא, אבל מיד

התעשתה "היי שילה פה?" הוא השתהה לרגע וענה "הממ... לא היא אצל ידיד שלה או חבר שלה..."

ניקי הופתעה 'יש לה חבר?' היא הרהרה. אחיה אמר "היי, אם את כבר כאן בואי נעשה שיעור, רק

תביאי את החומר משיעור שעבר ו..." היא עצרה אותו "עזוב אין לי ראש ללימודים"

"היי מה קרה?" הוא שאל אותה, ובאמת התעניין

"סיפור ארוך" היא הסיטה את ראשה לצד

"אני מוכן לשמוע, רק חכי שנייה, אני אחליף למשהו נורמלי, תיכנסי בינתיים"

ניקי הנהנה בראשה והתיישבה על הספה החומה בסלון המעוצב בביתם.

ניקי ישבה ברגליים שלובות על השטיח בחדרו של מייקל והוא ישב לידה, היא סיפרה לו על הערב

והוא ישב והקשיב ולא פתח את פיו אפילו פעם אחת, כשהיא סיימה לדבר הוא אמר לה, "תראי, זה

לא קרה לי אף פעם, אבל אני פחות או יותר יודע את ההרגשה, דבר כזה קרה לידידה שלי"

ניקי הרימה אליו את עיניה היפות "ואיך היא?" הוא לא הבין את השאלה וניסה לענות כאילו שהבין

"הממ... גבוהה כזאת, שיער אדום צבוע..." היא צחקה "לא נוו, איך היא מסתדרת" הוא חייך אליה

"אני לא ממש יודע היא נסעה לשליחות ואני מזמן לא בקשר איתה" הפנים שלו השתנו למבט עצוב

"מה, אקסית שלך?"  הוא די הופתע מהחוכמה שלה וחייך "את בסדר את". ניקי שמחה שהיא מצאה

לה עוד אדם שמבין אותה... היא הסתכלה עליו במבט בוחן תוך כדי סלסול הגוון השחור בשיערה הג'ינג'י, היה לו שיער שחור, הוא היה גבוה ונהג לחייך הרבה, כמו שהספיקה להכיר אותו הוא היה בנאדם די ציני בצורה מצחיקה, אבל לא כמו שילה. ניקי הסתכלה על השעון שבמחשב של מייקל, השעה הייתה עשר והיא אמרה "טוב, אבא שלי דואג לי" ובאה לצאת, אבל לפני כן מייקל חיבק אותה ואמר "לא לא אל תשכחי גם כשעצוב לך יש לך אותי" היא שמעה האת השיר הזה פעם באסיפה של הקהילה היהודית באוסטרליה ונדלקה עליו, זה היה השיר הראשון שלה בעברית, היא רק חייכה ואמרה "אני כאן...".

היא חזרה לביתה וראתה את אביה וחברתו מתנשקים...