פאק!! למה אני מקנאת!?? מה יש לי?!?! מה מעוות במוח שלי אה?!?! מישו מוכן להסביר לי???
כאילו מה??? הוא בכלל לא חייב לי שום דבר, לא אמרתי לו כלום וגם כנראה אני אף פעם לא יגיד
אבל למה אני מרגישה ככה?? הרי זה לא שאסור לו להיות עם אחרים, וגם אנחנו לא מכירים כ"כ הרבה זה לא פייר מצידי...
אבל זה עדיין לא עובר ואני עדיין מרגישה ככה
כאילו צביטה קטנה כזאת בלב כואבת כזאת רק שאני רואה אותם מדברים או מתחבקים
פאקקקקק אני לא יכולה עם זה דיייי!!!!
כל הזמן שאני מרגישה רע אני רוצה לדבר איתו
כל הזמן שבודד לי אני רוצה אותו...אבל הוא כלום!
וגם הוא שהיה פעם הבן אדם הכי חשוב לי ואני הייתי לו (לפחות זה מה שחשבתי) בכלל לא שם עלי וכל הזמן רק לדבר איתה ולהיות איתה אפילו שהוא לא מודע לעצמו הוא צועק כל הזמן את השם שלה...כאילו אני לא קיימת בשבילו, כאילו אני לא הייתי שמה על הזמן הזה
בקיצור שני האנשים שאני הכי אוהבת הכי פגעו בי ומסתבר שהם לא שמים עלי
אבל גם אינלי למה להתלוננן אני לא יכולה להכריח אותם לאהוב אותי ולשתף אותי במה שעובר עליהם. אפילו לכעוס עליהם זה כבר לא יעזור...כי תאמת כבר כעסתי מספיק
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
